עקב (איבר)

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

המונח "עקב" מפנה לכאן. לערך העוסק בפרשה בספר דברים, ראו פרשת עקב.

העקב הוא איבר בקצה האחורי של כף הרגל, שתפקידו לייצב את הגוף הנשען עליו, והוא מאופיין בכך שכמעט ואין בו עצבים.

בחסידות מהווה העקב משל לחלק הנמוך ביותר, שעם זאת גם לו יש תפקיד המביא את הכלל לידי שלימות, ואדרבה, בענינים מסויימים יש בו מעלה על אף אברים אחרים הנחשבים למעולים ממנו.

בתורת החסידות

מכיון שבעקב לא מורגשת החיות של הנפש, הוא נחשב בחינת 'היפך החיים' ומעין מלאת המוות שבאדם שבספירות הכוונה על ספירת המלכות.

העקב הוא הפרק השלישי שברגל, והוא בחינה עשיה, שאין בה מצד עצמה חיות ורגש.

אצל האדם, העקב הוא בחינת דומם, והוא בחינת הממוצע בין האדם ובין האדמה שעליה הולך.

עם זאת, בעקב יש מעלה שאין באיברים האחרים, והוא התגלות הרצון שהוא בתוקף דווקא באיבר זה, כפי שרואים שאדם שרוצה לבדוק את חמימות המים מצליח לפעול זאת דווקא באמצעות העקב.

ובעבודת האדם וכן בהשוואה של כללות הדורות לקומת האדם, כאשר הדור האחרון הוא בחינת העקב (עקבתא דמשיחא), וכך גם דווקא אצל אנשים פשוטים שלא מאיר בהם הרגש והמידות והם בחינת ה'עקב' שבדור, בהם דווקא מתגלה כח המסירות נפש, הן מצד זה שכוחות השכל והרגש לא מעלימים ומסתירים על הרצון, והן מצד זה שהעקב דווקא הוא כלי לגילוי הרצון.

בכללות יותר, בחינת העקב מורה על בחינת המעשה ("והיה עקב תשמעון"), שהוא העיקר בהמשכת האור האלוקי למטה.

בנוסף מבואר בחסידות, שעל אף נחיתותו של העקב, הרי דווקא כשמרימים את העקב, מתרומם הגוף כולו ועד שהעקב מנשא ומרומם גם את הראש, כפי שרואים בשעת הריקוד שעל ידי ריקוד ברגליים דווקא נפעלת השמחה בגלוי גם בראש, ועל דרך זה ברפואות שונות שעל ידי שעושים את הרפואה ברגל, פועל הדבר לטובה גם על הראש ומביא אותו לידי תיקון ושלימות.

מובאות בחסידות

יעקב אבינו

מידתו של יעקב אבינו היא מידת האמת, כפי שנאמר "תתן אמת ליעקב", קו האמצע שבדוגמת הבריח התיכון בבריחי המשכן - מבריח מן הקצה אל הקצה, כי מהותה של האמת שאינה משתנה.

דבר זה בא לידי ביטוי גם בשמו, המורכב מהאותיות י' עקב, כאשר האות יו"ד מורה על בחינת החכמה ראשית הספירות, והעקב מורה על תכלית הירידה, שמהבחינה העליונה ביותר ועד לבחינה התחתונה ביותר - זו אותה מהות.

והוא יגוד עקב

בברכתו של יעקב לבניו, מברך את גד: "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב", כאשר פסוק זה נכלל אף בנוסח קריאת שמע שעל המיטה (שם כופלים את הפסוק ואומרים אותו גם בסדר הפוך, מהסוף להתחלה).

מפרשי המקרא מבארים שיעקב שיבח את גבורתו של גד שחזר מהמלחמה באחרונה והיה המאסף בגלל גודל גבורתו.

בחסידות מבואר שהפירוש ב'עקב' הוא גם מלשון אחרית הימים, התלוי בכיבוש הארץ ועד למקומות הכי נמוכים בחינת 'עקב' שזהו בכוחו של שבט גד שהיה גם החלוץ למסור את הנפש על נחלת הארץ, והוא בחינת היחידה שבנפש.

ופירוש הפסוק "והוא יגוד עקב", שמכנים את הקב"ה בלשון נסתר, היות ומדובר על בחינת עתיקא המתגלה דווקא על ידי העבודה בבחינת המעשה, בחינת עקב שבאדם.