יוסף רוזין
הרב [חיים] יוסף [בנציון] רוזין המכונה גם הרוגוצ'ובר או הגאון הרוגוצ'ובי (תר"כ-תרצ"ו - 1858-1936) מחבר הספר "צפנת פענח".
הרוגוצ'ובר נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן שמו. אביו ר' פישל רוזין היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. האב שעמד מהר מאוד על טיב בנו הביאו בעודו ינוקא לפני רבו אדמו"ר הצמח צדק שברך את הילד בלומדות. לאחר כמה שנים בגיל בר מצווה הביאו אביו לרבי יוסף בר סולובייצ'יק, "בית הלוי", והוא הזמינו ללמוד עם בנו, לימים רבי חיים מבריסק.
תולדות חייו
בילדותו היה הרוגצ'ובר בן לחסידי קפוסט, ובצילם התחנך, אך לפני חתונתו נסע אל הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין, ושם התקשר בקשר נפשי עז לליובאוויטש.
אחרי חתונתו בגיל שמונה עשרה המשיך לעסוק בתורה והתפרסם.
ב-תרנ"ט (1889) מונה על ידי אדמו"ר הרש"ב ובן דודו רבי שלמה זלמן שניאורסון לרב עדת חסידי חב"ד (ליובאוויטש-קאפוסט) בדווינסק.
במלחמת העולם הראשונה עבר לפטרבורג, ואחר כך שב לדווינסק.
יש הטוענים שהרוגצ'ובי לא הסתפר מכיוון שמגודל שקידתו בתורה היו הורידים של ראשו בולטים באופן נורא למראה, ובאחת הפעמים שניסו לספרו נחתך אחד הורידים ומאז הבינו שישנה סכנה לספרו באופן רגיל, ולכן הפסיקו לספר את שערות הרב קרוב לגולגולת אלא רק את קצות שערו המגודל.
תיאור גדלותו התורנית
כותב עליו הרב שלמה יוסף זוין ("אישים ושיטות"):
"הרוגאצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה".
דבריו כונסו בכתב בספרי "צפנת פענח", והם אכן צפונים, משום שלשונו קשה ביותר. הוא מפנה שוב ושוב אל מקורות מבלי לבאר פשר ההפניה, ולהדיוט לא ברורה בדיוק כוונתו. אחת האגדות מספרת שהפנה שואל שהציק לו אל עשרות מראי מקומות, בכל המקומות הכוונה הייתה לביטוי "עם הארץ" שהופיע שם.
מהדורה מבוארת היטב שיצאה לכתביו קיימת כיום, והיא הופכת אותם לנגישים יותר. מהדורה זו יצאה על ידי מכון "צפנת פענח" על ידי ישיבת יצחק אלחנן בארצות הברית.
כשבאו אליו מבקשי ברכות שילח אותם בקוצר רוח. הוא לא ראה עצמו כ"צדיק" חסידי נותן ברכות.
הרוגצ'ובר נתן סמיכה לרבי, היו בינהם חילופי מכתבים שאגרת אחת מהם הודפסה באגרות קודש חלק א' אגרת א'.
נפטר בתאריך י"א אדר תרצ"ו בגיל 78, אחרי שסבל ייסורים קשים. נקבר בדווינסק.
דרך פסיקתו ההלכתית
דרכו ההלכתית מיוחדת במינה, ואין דומה לה. אחד ממאפייניה הוא שאת פלפוליו החריפים אין הוא נוטש גם כשהוא בא לדון הלכה למעשה, בשעה שאחרים היו מעזים להשתמש בדקויות מסוג אלו רק למטרות היופי והברק ולא לפסיקה ממשית.
בין השאר מבוססת דרכו על פירוק הדינים לפרטיהם בצורה דקה מן הדקה.
דוגמה לשיטתו בפירוש ההלכה אפשר למצוא בניתוח שלו למצוות ברית מילה. הוא הציג שלושה אופנים אפשריים להבנת המצווה: א) העדר העורלה. ב) היות האדם מהול. ג) מעשה המילה עצמו. בהמשך לכך, מצא מקרים אפשריים שונים בהם מתקיים רק אחד או שניים מן התנאים, והסביר כי המסקנה ההלכתית במקרים אלו תהיה תלויה באופן ההבנה של המצווה. מנקודת מבט כוללת יותר, טען הגאון הרוגצ'ובי כי בכל אחת מהמצוות יש להבדיל בין ה"פעולה" (מעשה המצווה עצמו) וה"נפעל" (תוצאת הפעולה). שיטתו הפילוסופית ינקה רבות מן הרמב"ם, בספריו משנה תורה ומורה נבוכים. תשומת לב רבה הוא מקדיש לתוספתא ולתלמוד ירושלמי וכן עושה שימוש הלכתי באגדה.
כפוסק היה מחמיר למדי. דחה מכל וכל חידושים מודרניים כמו ניסיונות לפתור את בעיות העגונות בפטנטים הלכתיים. לרב ששלח לו רעיון בנושא, כתב שחיבורו "מלא שטותים והבלים, ורק רוצים להתיר אשת איש ולהרבות ממזרים בישראל", ורמז שאין בדעתו להרבות בדברים עם אפיקורס.
לאחת מחומרותיו יש השלכות אקטואליות קשות. לדבריו נישואים אזרחיים יוצרים קידושין הלכתיים. המשמעות היא שלאלו ההולכים בשיטתו, שהיא דעת מיעוט, ייחשבו ילדים יהודים רבים כממזרים במקומות שבהם מקובלים נישואים אזרחיים.
מוסכמה שאין לערער עליה ביהדות היא התבטלותם של הפוסקים האחרונים לפני קודמיהם. דרכו של הרוגוצ'ובר הייתה אחרת, כפי שמציין הרב זווין:
"יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל... אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש"י, תוספות, הרא"ש וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט".
קשריו עם הרבי
כבר בצעירותו של הרבי התכתב עמו הרגצ'ובר כתלמיד חכם וכבקי עצום בכל התורה, מכתביו של הרגצ'ובר לרבי, וכן מכתביו של הרבי אליו, מלאים וגדושים, כשרובם נכתבו כפי הסגנון הרגיל של הגאון בקיצור נמרץ ובמראי מקומות, חלקם הובאו בסדרת אגרות קודש של הרבי.
הרבי קיבל סמיכה מהגאון הרגצ'ובי.
בשיחותיו מזכיר הרבי פעמים רבות את חידושיו העצומים של הגאון, הרבי רוחש כבוד רב לחידושיו (לדוגמא יש לציין את עצם זה שהרבי מביאו פעמים רבות, בשונה מחידושיהם של גאונים מהדורות האחרונים), הרבי מציין את דרך הלימוד של הרגצ'ובי כדרך חדשה השייכת לזמן זה הקרוב להתגלות המשיח ולביאת הגאולה.
ספריו
- הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן.
- צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם.
- חיבור על מורה נבוכים - בכתב יד, אבד, וב"צפנת פענח" מזכירו מידי פעם.
- צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).
- שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת תשט"ז) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול.
- מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת תרצ"ז) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא.
- צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:
מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).
מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת תרצ"ה. בתשנ"ט יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.
- שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור ע"י מכון הרוגצ'ובר החדש במודיעין עילית בשנת תשס"ט.
לקריאה נוספת
- יאיר בורכוב, הרוגוצ'ובי (ספר) קורות חייו ופועלו של שר התורה רבי יוסף רוזין זצ"ל, הוצאת המחבר, רחובות תשס"ד.
- הרב יהושע מונדשיין, פענח רזא, דמותו החסידית של הרוגצובי, בתוך מגדל עז, ירושלים תש"מ.
- הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, אוצר סיפורי חב"ד, כפר חב"ד תשנ"ד, חלק י' עמ' 136.