א' באלול
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
א' באלול הוא היום הראשון בחודש אלול וב' דראש חודש.
ביום זה מתחילים לתקוע בשופר, כל יום לאחר תפילת שחרית. מיום זה גם נהוג שמאחלים איש לרעהו במכתבים ובעל-פה "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".[1]
אירועים ביהדות
- א'תרנו – נח שלח את היונה בשלישית והיא לא חזרה אליו.
- ב'תמ"ח – משה רבינו עלה בפעם השניה להר סיני כדי לקבל את הלוחות השניים ולבקש מחילה על חטא העגל.
- ג'ת"ו – חגי הנביא מוכיח את עם ישראל על התעצלותם בבניין בית המקדש, ומורה להביא עצי זית.
- תנ"ד – רבי שמואל אבוהב, ראש ישיבת וונציה – איטליה, מחבר ספר 'דבר שמואל', נפטר.
- תקכ"ו – רבי אברהם חיים כ"ץ מניקלשבורג וחברון, מחבר ספר 'ארץ החיים' על תהלים, נפטר.
- תרמ"ד – רבי חנוך דב מאלסק, מחבר ספר 'לב שמח', נפטר.
- תרצ"ב – רבי דוד נחמיאס מקהיר, מחבר ספר 'מחנה דן', נפטר.
- תש"ג – הנאצים ימ"ש מתחילים בחיסול גיטו וילנה.
ימי חב"ד
אירועים
- תקפ"ב – ר' ברוך, בן אדמו"ר האמצעי, נשא לאשה את מרת ביילא-רייזא, בת-דודו ר' חיים אברהם, בן אדמו"ר הזקן.
- תשט"ז – הסתיים ביקורם של קבוצת השלוחים לארץ הקודש שהגיעו לנחם את תושבי כפר חב"ד לאחר הרצח בבית הספר לדפוס 'יד החמישה'.
נולדו
- תרצ"ה – הרב דוד מרוזוב, חסיד חב"ד ששירת בצה"ל ונפל בקרבות מלחמת ששת הימים.
נפטרו
- תש"ב – הרב שרגא פייביש זלמנוב, מנהל ישיבות תומכי תמימים בליובאוויטש ובורשה.
- תשמ"ז – הרב רפאל צמח חודיידטוב, חסיד חב"ד, מנהיג ציבור ונדבן שסייע לאלפי פליטי שואה יהודים.
- תשנ"ט – תאונת דרכים מחרידה קיפדה את חייהם של שלושה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית: שלמה נחימובסקי, גיא ביטון ואור והבה.
- תשס"ט – הרב מרדכי אליהו שניאור.
- תשמ"ח – הרב חיים ריבקין, מעובדי ועד כפר חב"ד וממייסדי בית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד
- תש"מ – הרב יעקב מזרחי, חבר מועצה ברחובות וחבר כנסת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ להעיר שהרבי מתחיל לומר (בע"פ ובמכתבים), כבר מט"ו מנחם אב.
הפתגם היומי - א' באלול - מלוח היום יום |
---|
ראש חודש
כשהיה הצמח צדק בן תשע שנים אמר לו רבינו הזקן: קבלתי ממורי (הרב המגיד) שקיבל ממורו (הבעל שם טוב) בשם מורו הידוע, אשר מיום שני דראש חודש אלול עד יום הכפורים, יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה קאַפיטלאַך (=פרקי) תהלים, וביום הכיפורים שלשים וששה קאַפיטלאַך: ט' קודם כל נדרי, ט' קודם השינה, ט' אחר מוסף, ט' אחר נעילה. ומי שלא התחיל ביום ב' דראש חודש יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים. |