משתמש:שמואל חיים/רב ליטאי
הרב הליטאי מבני ברק הינו אדם שהתנגד לדרכו של הרבי [1].
אי התקבלותו לכהן כראש ראשות ישיבת חב"ד לוד
הפרשייה אירעה קודם תחילת חורף תשי"ב. הוא עבד אז בישיבת 'קלצק' בעיר רחובות[2] וחפץ להתקבל לתפקיד הנכבד. בתו של הרב אליעזר קרסיק[3] סיפרה כי הייתה עדת ראייה לביקורו של אותו אדם בביתו של אביה כשביקורו עוסק ברצונו לכהן כראש הישיבה.
הרב אברהם מאיור שכיהן אז כמנהלה הרוחני של הישיבה שיגר אל הלה כמה בחורים ביניהם הרב יעקב כ"ץ, הרב מרדכי אשכנזי והרב שולם פלדמן שישוחחו עימו בלימוד. השיחה התורנית התקיימה בישיבת קלצק והלה נכשל בה. את כשלונו הוא נימק באוזני הבחורים בשל לחץ בו שרוי עקב שמחה משפחתית מסויימת[4].
בקרב חברי הנהלת הישיבה היו הדעות חלוקות. לעומת ר' אברהם מאיור שצידד בעד קבלתו דעתם של הרוב התנגדה לכך[5]. לימים נאנח ר' אברהם מאיור ואמר: "קבלת עמדתי הייתה חוסכת את הארס והשנאה"[6].
אי הסכמתו לדרכיו של הרבי
עשרת המבצעים
| ערך מורחב – עשרת המבצעים |
אותו רב ליטאי יצא נגד עשרת המבצעים של הרבי בטענה שלא צריכים להרעיש על יהדות ותורה ר"ל, כמו כן יצא נגד הדלקת נרות שבת ע"י ילדה קטנה בטענה שזה ברכה לבטלה
חוק מיהו יהודי
|
| ערך מורחב – מיהו יהודי |
הוא נלחם גם נגד חוק מיהו יהודי בטענה שלא צריך להילחם על דברים כאילו קטנים, אלא על דברים חשובים יותר.
הפילוג
|
| ערך מורחב – בחירות תשמ"ט |
לאחר שאגודת ישראל פרסמה כמה וכמה פעמים מכתבים של הרבי מליובאוויטש ואת דעתו של הרבי, הקים אותו רב ליטאי מפלגה חדשה בשם דגל התורה בבחירות של שנת תשמ"ט והתפצל ממפלגת אגודת ישראל.
הרבי הורה באותו עת שחב"ד תתגייס למען אגודת ישראל [7], ואכן בעוד דגל התורה קיבלה בקושי שני מנדטים, אגודת ישראל קיבלה חמישה מנדטים.
בחירת רב העיר בני ברק
לאחר פטירתו של רבה של העייר בני ברק הרב יעקב לנדא התברר שהרב לנדא כתב בצוואה שלו שבנו הרב משה יהודה ליב לנדא צריך לרשת אותו ברבנות, אותו רב ליטאי לא הסכים למינוי חסיד חב"ד לרב העיר בני ברק והתנגד לזה, מנגד ראש עירית ב"ב מינה את הרב משה יהודה לייב לנדא עוד בהלוויה של אביו, בסופו של דבר מינוי הרב לנדא התקבל על דעת כולם, מלבד תומכיו של אותו רב, שלא אכלו מן ההכשר שלו.
משיח
אותו רב ליטאי טען שאין זה מין הראוי להפיץ כאילו המשיח הוא הרבי (והרבי לא המשיח), שהוא מצוטט בפסוק בחבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא" הרבי ענה שפסוק זה בא להגיד שאם למרות הפעולות הוא לא יבוא את חכה לו, אבל זה לא אומר שלא לפעול שיבוא.
תגובת חב"ד
לאחר מלחמת לבנון הראשונה אמר אותו רב ליטאי שהמלחמה היתה מיותרת ובתגובה ענה הרבי שאמרות כאילו זה נקרא להיכנע לאומות העולם.
לאחר שהתנגד לתהלוכת ל"ג בעומר הרבי אמר נגדו בשיחה:
און דערנאך קומט צו דער ביטערער רחמנות: פון וואנעט טאקע קומט דאס?
ס'איז אינגאנצן ניט פארשטאנדיק: בן אברהם יצחק ויעקב, מיט אלע ענינים וואס זיינען דערמיט פארבונדן - ווי קומט מען דאס זיין דורכגענומען מיט שנאת חינם?
ניט רוען, מבטל זיין מתורתו!.. מבטל זייו פון עבודת ה'!.. און זוכן אידן - אפשר קען מען זיי מבלבל זיין, און אין זיי איינפלאנצן שנאת חינם!..
איז די הסברה גאר א פשוט'ע: ער דאוונט מיט פסול'ע תפילין!..
["וכאן באה הרחמנות הרבה:מהיכן אכן זה נובע? הדבר כלל אינו מובן: מדובר בבן אברהם יצחק ויעקב יחד עם כל העניינים הקשורים בכך, איך מגיעים להיות כל כך חדורים בשנאת חינם? ללא מרגוע, להתבטל מלימוד תורתו!.. להתבטל מעבודת ה'!.. ולחפש יהודים אולי אפשר לבלבלם ולהחדיר בהם שנאת חנם!.. אלא, שההסברה בכך פשוטה הוא מתפלל עם תפילין פסולות!...(תרגום חפשי)]
בתגובה אמר הרב שך, "אם יש לו השגות על דברי אני מוכן לקבל, אבל למה הוא מאשים את התפילין שלי?!"
הרב שלום דב וולפא הוציא ספר שסותר את כל ספריו ודבריו. [דרוש מקור]
הבהרת אותו רב
אותו רב ליטאי אמר שמחלוקת בינו לבין הרבי אינה עניין אישי, ואף התפלל על הרבי בזמן שהיה חולה. [8] לאחר מכן, הרבי אמר שכמובן, הוא צדיק וזכות גדולה להתברך ממנו. [דרוש מקור]
הערות שוליים
- ↑ וכן היה ראש ישיבת פונביז'
- ↑ שאוחדה לאחר מכן עם ישיבת 'הדרום' שהוקמה לצידה
- ↑ הגברת טעמא גוראריה
- ↑ מפי הרב ישראל אלפנביין ששמע מהרב כ"ץ
- ↑ ספר הרב אשכנזי
- ↑ אנשים חסידים היו
- ↑ עכב כך שלא נכנעו לדרישותיו של אותו רב ליטאי
- ↑ כ"ז אדר תשנ"ב