אנינות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

אנינות (או אוֹנָנות) היא הגדרה הלכתית למצב בו מצוי קרובו של הנפטר במשך הזמן שבין מות קרובו ועד הקבורה. אונן הוא כינויו של אדם המצוי במצב של אנינות.

מן התורה דיני אונן כוללים רק את איסור אכילת קדשים (קדשי קדשים וקדשים קלים), מעשר שני וביכורים, אולם מדרבנן פטרוהו מכל מצות עשה, בין דאורייתא ובין דרבנן, ויש אומרים בשולחן ערוך שגם אם האונן רוצה לקיים את מצוות העשה שלא בתורת חיוב, אינו רשאי.

במקורות

עניין האנינות מופיע בתורה באמירת נוסח וידוי מעשרות: "לא אכלתי באוני ממנו" (דברים כו יד). המילה און קשורה בתורה למוות ואבלות, כדברי רחל אמנו בעת לידת בנימין "ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני" (בראשית לה יח). במשנה מוזכר המושג בשם זה במסכת סנהדרין (מו:) לגבי קרובי הרוגי בית דין "ולא היו מתאבלין אבל אוננין שאין אנינות אלא בלב".

מקור נוסף בתורה הוא אמירת אהרן הכהן למשה רבינו ביום מיתת נדב ואביהוא (ויקרא י יט) "ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום, הייטב בעיני ה', וישמע משה וייטב בעיניו", בה מובא שאין לאונן לאכול קדשים.

דינים ומנהגים

כל עוד לא קברו את הנפטר, חלים על האבל דיני אוננות[1], ואסור בדברים דלהלן[2]: רחיצה, סיכה, תספורת, גזיזת הציפורניים, מלאכה, סחורה, כיבוס, ישיבה על כסא, תשמיש המיטה, שאילת שלום וכל דבר שמחה.

כמו כן אסור לברך ברכות השחר, ברכות הנהנין וכדומה (ובכלל זה ברכת המזון, וגם אינו עונה אמן אחר ברכה ששומע), ובדברי תורה (יש המתירים לומר תהלים כששומרים על הנפטר). האונן אסור באכילת בשר ובשתיית יין, אינו מצטרף לזימון[3] ואין יוצא מביתו אלא רק לצרכי הנפטר.

בשבת וביום טוב[4] לא חלים על האבל דיני אוננות. ולכן, לאחר כניסת השבת (או היום טוב) יתפלל תפילת מנחה, ולפני יציאת השבת (או היום טוב) יתפלל תפילת ערבית.

אם האבל נמצא במקום מרוחק מקבורת הנפטר, ואין האבל נוסע או טס למקום הקבורה - מתחיל האבל מיד בדיני אבלות, ולא חלים עליו דיני אוננות[5], גם אם הקבורה מתעכבת ביום או יומיים.

אם הנפטר הוא ילד או ילדה שלא הגיעו לגיל מצוות, לא חלים על האבלים דיני אוננות[6].

קישורים חיצוניים

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך או"ח סימן עא. יו"ד סימן שמא.
  2. שו"ע יו"ד שמא, ה.
  3. שו"ע אדה"ז או"ח קצט, ה.
  4. שו"ע אדה"ז או"ח עא, ב.
  5. דרכי חסד ו, ז.
  6. נחמו עמי ט, יד.