ליל ניטל
ליל ניטל (או ליל ניתל) הוא הלילה בו נולד אותו האיש ימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות ובתוכם חסידי חב"ד שלא לעסוק בלימוד התורה. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות בקליפות.
כיום, לילה זה נהוג ברוב הקהילות בליל ה-25 בדצמבר, אך יש עדות שנוהגים בליל ה-7 בינואר, ויש נוהגים בכך בשני הלילות. חילוקי המנהגים נובעים משינוי הזמנים בהם חגגו הנוצרים את חג המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני) הרבי כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא[1], למעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום[2] בארץ ישראל נוהגים שליל ניטל הוא בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר.
פירוש השם ניטל
במשך השנים ניתנו לשם ניטל כמה רמזים.
- שביום זה מת אותו האיש - ניטל על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם.
- שביום זה נולד אותו האיש - ניטל מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, כי ביום זה נולד אותו האיש.
- ויש שפירושו את ראשי התיבות של ניט"ל בשפת האידיש: "יידען טארן נישט לערנען" = ליהודים אסור ללמוד.
מנהגי לילה זה
היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות[3].
הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש עבודה זרה שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.[4] מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות.[5] אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה[6], וכדברי הרבי הריי"צ ש:"נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.".
הרבי הרש"ב התבטא פעם[7]: "המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב[8]".
מאידך מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של הצמח צדק בליל ניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: "פעטח! פעטח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?" [טיפש, טיפש, מי ביקש ממך לומר?], אך בכל זאת סגר את הספר[9].
הרבי דן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה[10].
ניצול הזמן
בתש"נ אמר הרבי בשיחה שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן: א) אדמו"ר הרש"ב נהג בניטל "לשחק" שחמט או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.
ב) לתקן בגדים וכדו' וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...
ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.
בשנת תש"נ חל לילה זה בנר שלישי דחנוכה, ולאחר תפילת ערבית והדלקת הנרות אמר הרבי שיחת קודש קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.
מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מהתורה אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ מכיוון שמנהג ישראל, תורה הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים[דרוש מקור].
מנהגי החסידים
פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים במבצע חנוכה.
עיסוקים נוספים בלילה זה:
- משחק בשחמט.
- קריאת סיפורי חסידים[11].
- צפיה בוידאו מהרבי (ללא דברי תורה)..
קישורים חיצוניים
- הרב בלאו מישיבת חובבי תורה, ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות, באתר
כ"ז בכסלו ה'תשע"ב - הרב מרדכי-מנשה לאופר, מה עושים ב'ניטל'? במגזין התקשרות מספר 544
- הניטל ומנהגיו הרב טוביה פריינד
- שח במקום תורה – ההיגיון של ליל ניתל, בלוג 'התבוננות' של ד"ר יחיאל הררי
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הערות שוליים
- ↑ ראה דרכי חיים ושלום סימן תתכה.
- ↑ שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה.
- ↑ לוח היום יום שבהערה הבאה, וכן באגרות קודש אגרת ה'קכג.
- ↑ משמעות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים.
- ↑ הובא בטעמי המנהגים בשם ספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא במכתבו של הרבי.
- ↑ לוח היום יום י"ז טבת,.
- ↑ לוח 'היום יום' שבהערה הקודמת.
- ↑ במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.
- ↑ אגרות קודש חלק ז' עמוד קס"א
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יא עמד 292.
- ↑ כך הורה הרבי לר' יוסף וינברג לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.