קעמפ גן ישראל
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
קעמפ גן ישראל הינו מחנה קיץ לילדים שנוסד על ידי חסידי חב"ד בניו יורק, בשנת תשט"ז על שם הבעל שם טוב[1]. ברבות השנים הוקמו מחנות בשם זה על ידי חסידי חב"ד בכל רחבי העולם.
מידי שנה שלח הרבי מכתב ברכה לרגל פתיחת הקעמפ. כמו כן ביקר הרבי במחנה שלוש פעמים בשנים תשט"ז, תשי"ז ותש"כ. בשנים מאוחרות יותר הגיעו ילדי הקעמפ מידי שנה לביקור ב-770 אצל הרבי, שם נערך עבורם כינוס מיוחד, והרבי נשא בפניהם שיחה.
רקע
מחנות הקיץ הוקמו לראשונה בארצות הברית על מנת לשמור על חינוך הילדים במשך ימי החופש, לאור דברי הרבי על הסכנות שבתקופה זו, וכן על מנת לחזק את החינוך היהודי אצל ילדים שלא התחנכו על פיו. על פי הוראת הרבי נקרא המחנה בשם "גן ישראל"[1], על שם הבעל שם טוב. היות ומטרתו של הקעמפ הייתה לחזק את החינוך היהודי, הוא קיבל גם ילדים שלא שמרו תורה ומצוות ולמדו בבתי ספר עממיים.
הרבי התבטא[דרוש מקור] כי הצלחתו של הקעמפ היא בכך שהילדים שוהים תקופה ארוכה ורצופה ב"רשות של הרבי":
ועל זה הוסד מחנה "גן ישראל", שהילדים נמצאים לא ברשות הוריהם אלא ברשות הרבי, שבכמה פרטים הרי ההצלחה היא אז יותר מבכותלי הישיבה, מכיון שבכותלי הישיבה הרי לאחר הלימודים הילד הולך הביתה, מה שאין כן ב"גן ישראל" הוא נמצא כמה שבועות רצופים בלי הפסק בינתיים ברשותו של הרבי
באחד מביקוריו במחנה "גן ישראל", התבטא הרבי כי למרות שנוהג שלא לצאת כלל מניו יורק יוצא הוא לבקר בקעמפ, שכן הקעמפ הוא חלק מ770[2]. הרבי אף התבטא שהקעמפ הוא "סדן שמייצרים עליו חסידים"[3].
הקמת המחנה
בשנת תשט"ז הוקם ביוזמת ה"מרכז לעניני חינוך" מחנה הקיץ "גן ישראל". כשנכנסו הרב משה לאזאר והרב יוסף ווניבוים (שהיו אז תלמדים בישיבת תומכי תמימים המרכזית) ליחידות אצל הרבי והציגו לפניו את הרעיון, אישר הרבי את הקמת הקעמפ ואף רשם צ'ק על סך של שלושת אלפים דולר כהשתתפות בהתחלת העבודה. כשנכנסו ליחידות לאחר מכן, הורה להם הרבי לצרף אליהם את הרב קהת וייס שיסייע להם בהקמת הקעמפ וניהולו. הרב וייס הקים בהוראת הרבי וועד לצורכי הקעמפ בו יו חברים המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, הרב יעקב יהודה העכט ועורך-הדין מר אייזיק שטראל, שהיה אמור לדאוג שהקעמפ יתנהל כחוק. לאחר הקמת הוועד, ביקש הרבי שכל חבריו ייכנסו אליו יחד ליחידות, בה קיבלו הוראות מפורטות לרבות בכל הקשור לאירגון המחנה וניהולו, ובין היתר, כי בפעם הראשונה לא כדאי לקנות שטח, לכן יש להשתדל למצוא מקום מתאים להשכרה.
בהמשך נכנסו המארגנים עוד כמה פעמים ליחידות לצורך קבלת הוראות מפורטות מהרבי בנוגע לקעממפ. רק מספר שבועות הצליח הרב יעקב יהודה הכט לשכור מקום מתאים בעיר עלענוויל שבניו יורק, בה שימש בשנה הקודמת קעמפ בשם "איזראעל".
המחנה נקרא בהוראת הרבי בשם "גן ישראל" על שם הבעל שם טוב[1]. בהתוועדות חג השבועות תשט"ז התייחס הרבי לשם "גן ישראל", ואמר שהשם "גן" רומז למה שכתוב בזוהר שיש ג"ן סדרי הבנה בתורה, והיות ולכל יהודי יש לו אות בתורה, נקרא הקעמפ בשם "גן ישראל".
ביקורי הרבי במחנה
- תשט"ז -כשחזר הרב משה לאזאר ביום פתיחת הקעמפ ל-770, שאל אותו המזכיר הרב יהודה לייב גרונר כמה זמן עורכת הנסיעה למחנה, והרב לזאר ענה שבין שעתיים לשעתיים וחצי. כעבור עשרים דקות חזר אליו הרבב גרונר והודיע לו שהרבי רוצה לערוך התוועדות במחנה. וכך הגיע הרבי למחנה וערך בו התוועדות לרגל חנוכת הבית[4].
- תשי"ז - בסיום התוועדות י"ב תמוז בשנה זו סיפר הרבי כי ההמשך ההתוועדות יהיה בקעמפ, ואכן בט"ו תמוז הגיע לביקור במחנה. בסיום ההתוועדות חילק הרבי ליידלי המחנה סידור המכיל את תפילות מנחה וערבית. בסיום הביקור, רגע לפני שנכנס הרבי לרכב, הסתובב אל הרב לזאר ואמר לו באידיש: "לא שיערתי לעצמי כזה עושר"[4].
- תש"כ -
התייחסות הרבי
כיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה הסביבה ובאותה ההשפעה, הוא שומע את אותו הנוסח ומרגיש את אותו התוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת. שזהו מה ש"אין רע בלי טוב", אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו את הצד הטוב, [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לכזה סוג קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם "זרע ברך הוי'" אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל, להתחזקות אמיתית ביהדות, ובתורה ומצוות.
וכל זה מתחיל בתקופה זו, אותה ניתן לנצל כאמור לעיל דווקא בצד הקדושה, כמו על-דרך מה שאומרים שבעל תשובה יכול לפעול הרבה יותר מצדיק גמור, כמו-כן ניתן לפעול בזמן זה - בו לא נמצאים בישיבה, אם רק שולחים את הילד לקעמפ הראוי לשמו, הרבה יותר ממה שפועלים בזמן בו נמצאים בישיבה
וכפי שכבר ראו בפועל בשנים קודמות, שאותם אלו שעמדו על-כך שילדיהם ילכו דווקא לכזה מין קעמפ, שהיהדות בקיץ חזקה עוד יותר (אצלם) מכפי שהיהדות היא אצלם בחורף בבית, היה להם לאחר-מכן נחת אמיתי מהילדים, בעת שהם שבו מהקעמפ הביתה, נחת לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות שכאמור לעיל אצל יהודים הולכת גשמיות ביחד עם רוחניות
בשיחה שנשא הרבי בהפאראד בשנת תשמ"ג כי על הילדים לבקש מההורים לירשום אותם למחנה קיץ, ואז פנה הרבי להורים ואמר שהוא פונה אליהם בבקשה בשמו של רשב"י לרשום את בניהם למחנה קיץ, ואמר שיש במעשה זה אף מצוות אהבת ישראל[5].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- כיצד נוסד גן ישראל? – מייסד הקעמפ הרב משה לאזאר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- בנאות דשא - ביקורי כ"ק אדמו"ר שליט"א במחנות הקיץ 'גן ישראל' ו'אמונה', קה"ת, תשנ"ג
- הרבי מבקר בקעמפ, וידאו מביקור הרבי בקעמפ גן ישראל בסוואן לייק שבניו יורק, קיץ תשי"ז
- הרבי מבקר בקעמפ, וידאו צבעוני מביקור הרבי בקעמפ
- הרבי מבקר בקעמפ גן ישראל • גלריה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ 1.0 1.1 1.2 ראה בשיחת הרבי לילדי הקעמפ, ט"ו תמוז תש"כ.
- ↑ "בנאות דשא"
- ↑ ביחידות לרב אליהו ליפסקר. הובא ב"בנאות דשא", עמוד 81.
- ↑ 4.0 4.1 כיצד נוסד גן ישראל? – מייסד הקעמפ הרב לאזאר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- ↑ תורת מנחם תשמ"ג חלק ב' עמוד 1436