אברהם דוד מרוזוב
הרב דוד מרוזוב היה חסיד חב"ד, חייל בצבא הגנה לישראל שנפל בקרבות ביום ל' בסיוון תשכ"ז.
תולדות חייו
נולד ביום א' באלול תרצ"ה בלנינגרד, להוריו פנחס (פיניע) ובלה מרוזוב[1], כנכדו של ר' אלחנן דב מרוזוב, שהיה מזכירו של אדמו"ר הריי"צ.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים בפריז ובלוד. בקיץ שנת תשט"ו גויס לצה"ל ושירת בנח"ל מוצנח. במילואים עבר קורסים של חבלן גדודי וסייר גדודי. השתתף במערכת סיני ואף בכמה פעולות תגמול.
עם שחרורו מהצבא למד קורס מזורז בבית הספר לדפוס "יד החמישה" בכפר חב"ד והתקבל לעבודה בדפוס בתל אביב.
מפקדו מספר עוד כי קיצר את שהותו בבית כאשר בא לרגל יום הולדת ילדו השלישי, כי רצה לחזור ולהיות עם חבריו וידידיו בחזית, בכל פעולה קרבית ובכל משימה מסוכנת, היה הוא בין המתנדבים. דוד הקפיד על שמירת המצוות אף בתנאי שדה קשים.
שבועות מספר לאחר מכן, בשבת, ל' בסיוון תשכ"ז, לאחר התפילה, נפל בהגנת הארץ בשעת חילופי אש עם האויב באיזור קנטרה, כשכוחות מצריים הפגיזו את ריכוזי צה"ל.
השאיר אחריו אשה ושלושה ילדים, שהצעיר בהם כבן חודש ומחצה, והובא למנוחות בבית הקברות בגבעת שאול בירושלים.
אחרי שנפטר צוה הרבי לאשתו מרת שפרה לעסוק בפעילויות עם אלמנות וילדי חיילי צה"ל שנהרגו במלחמות, אחד הפעולות הכי גדולות היה מסיבת בר מצוה ליתומי צה"ל בכפר חב"ד שבהם השתתפו הרבה חברי כנסת ואישי ציבור.
משפחתו
- זוגתו מרת שפרה מרוזוב.
- בנו ר' אלחנן דב - כפר חב"ד.
קישורים חיצונים
- תוכנית אודיו לזכרו באתר חב"ד און ליין.
הערות שוליים
- ↑ שם הנעורים של אמו היה גולומוביץ עד לנישואיה בשנת תרצ"ד עם הרב מרוזוב. לאחר שנרצח בידי הקומוניסטים בעוון הפצת יהדות, חזרה אמו לשמה המקורי, מחשש שמא ינסו הרוסים לאסור גם אותה בגלל שם משפחתה ה'מפליל'. לקריאה נוספת אודותיה: סוערות בדממה חלק ב' מאת הסופר החסידי ר' מנחם זיגלבוים.