דבר מלכות נשא

" כנהוג בהתוועדות כגון זו, ינגנו את ניגוני כל רבותינו נשיאינו . . עד לניגון האחרון - הניגון של נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעד ניגון זה נצא מהגלות[1], והולכים תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה, הקשורה גם לשירה העשירית. "

– דברי משיח תנש"א ח"ד ע' 136

" ניגוני רבותינו נשיאינו (נשיאי תורת החסידות שעל ידי הפצתה חוצה קא אתי מר דא מלכא משיחא) – הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח־צדק*, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו** – תשעה ניגונים שבהם מסיימים קץ הגלות, ובאים לניגון העשירי, שירה העשירית דמלך המשיח.
*) שב' שמותיו – "צמח" ו"צדק" (בגימטריא מנחם מענדל) הם שמותיו של המלך המשיח.
**) שב' שמותיו – "יוסף" ו"יצחק" – קשורים עם הגאולה.
"

– הערה 150 בשיחה ובשוה"ג

דבר מלכות נשא היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת נשא, י"ב סיון (סיום ימי התשלומין) תנש"א, והוגהה על ידי הרבי בלשון הקודש.

השיחה עוסקת בחידוש שפעל מתן תורה שבעולם הגשמי יתגלה האור האלוקי, ושיש עדיין להשלים פעולה זו בפנימיות התורה, ובמיוחד בשבת זו שבה מגיעים מההתחדשות של מתן תורה.

השיחה בנויה משתי התוועדויות שערך הרבי באותה שבת. הראשונה היא ההתוועדות הקבועה כבכל שבת, והשניה התוועדות פתאומית שערך הרבי בשעת רעווא דרעווין.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע

השבוע שקדם לשבת פרשת נשא תנש"א

השבוע שקדם להתוועדויות המיוחדות של הרבי בשבת פרשת נשא תנש"א (הקבועה והתפאומית), נפתח בשלושה ימי קדושה רצופים של שבת וימי חג השבועות. ביום שלישי, איסרו חג, התקיימה אסיפה של הרבנים שהגיעו לרבי לכבוד החג (חג המצו"ת) בה נחתם לראשונה פסק דין על פי הלכה שהרבי הוא מלך המשיח לפי סימני הרמב"ם.

לאחר האסיפה נשלחו בחשאיות, בהוראת הרבי, הרב דוד נחשון עם ר' אבי טאוב על מנת להקריא את פסק הדין באוהלי רבותינו נשיאנו ברוסיה.

ביום חמישי באותו שבוע נערכה יחידות כללית לאורחים שבאו לחג. ביחידות הרבי דיבר על חג השבועות ועל קבלת התורה ואף איחל לכל אחד ואחד מהנוכחים "קבלת התורה".

לקראת השבת הגיעו ל-770 אורחים נוספים (בנוסף לאורחים שהגיעו לחג השבועות). הגיעה קבוצה של דוברי צרפתית ממונטריאול, רבנים ושלוחים.

האווירה ב-770 היתה מרוממת. הורגש שחג השבועות עדיין לא תם ואירועים גדולים בקשר להתגלות משיח ובקשר למתן תורה מתרחשים.

ההתוועדות הקבועה והפתאומית

 
הרבי בחלוקה המיוחדת בסיום השבת. ניתן לראות את המגבות המונחות על הבימה.

שיחת הדבר מלכות של פרשת נשא תנש"א, מורכבת משתי שיחות שאמר הרבי בשתי התוועדויות באותה שבת. הראשונה הייתה כרגיל בכל יום שבת - התוועדות בשעה 13:30.

ההתוועדות השנייה הייתה פתאומית[2]: היה זה לאחר ההתוועדות הקבועה של שבת, החסידים כולם כבר פנו לבתיהם לסעוד את סעודת השבת וב-770 נשארו רק כ-50 איש. כעשרים דקות לפני השקיעה - בשמונה בערב, נכנס לפתע הרבי לזאל הגדול של 770, ללא שמישהו ציפה או התכונן לכך[3]. הרבי החזיק בידיו סידור, ספל מלא במים[4] ומגבת ורודה. הרבי עצר בין בימת התפילה לבימה הקטנה של קריאת התורה (הסמוכה לארון הקודש), ונטל את ידיו, כאשר כקערה שימש המיכל של הקפה שהובא במהירות.

בהמשך הובא כסא הרבי שהיה בבימת ההתוועדויות, והונח על הרצפה ליד בימת התפילה. את הכיסא העבירו דרך הספסלים עד הבימה, ומהבימה לקרקע, למקום שבו עמד. הרבי התיישב על הכסא, והמזכיר הרב ירחמיאל בנימין קליין הביא חלה[5]. הרבי בירך 'המוציא' ואכל מן החלה.

לאחר מכן, ובאופן חריג - אף על פי שהיתה זו התוועדות - עלה הרבי לבימת התפילה וישב על כסאו עם הפנים כלפי הקהל באופן שלא היה שולחן שחצץ בין הרבי לקהל, דבר שהוסיף על הייחודיות של המעמד. הרבי הורה לרב נחום יצחק קפלן להתחיל לנגן את 'בני היכלא', ולאחר מכן פתח בשיחה[6]. בסיום ההתוועדות בירך הרבי ברכת המזון בזימון[7], ולאחר מעריב והבדלה חילק הרבי כוס של ברכה. ההבדלה ולאחריה - החלוקה, התקיימו שלא כרגיל על בימת ומקום החלוקת דולרים למטה. וכדי שלא יוכתם ריפוד הקטיפה שעליו, הניחו על הבימה מגבות. לאחר המעמד, פצחו החסידים בריקוד חסידי[8].

סיכום

" ובפרט שבו הונהג לאחרונה[9] להוסיף במצות הצדקה, וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות, וכיון כך למעלה משלש שנים, הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה שינוי והפסק כו'. "

– בלתי מוגה סי"ב - דברי משיח תנש"א ח"ד ריש ע' 144.

אותיות א' - ג'. שבת זו קשורה למתן תורה בפרשת השבוע, "נשא את ראש", שעל ידי לימוד התורה; וגם בפרקי אבות, "משה קיבל תורה מסיני", קבלת התורה מחדש. ענין ההתחדשות שבתורה ובעולם: בכל שנה ישנה התחדשות כללית בנתינת התורה בחג השבועות, וממנה נמשכת התחדשות פרטית בכל יום[10]. ואם כן, מהו החידוש המיוחד שבשבת זו? יותר מההתחדשות הפרטית שבכל יום, ואפילו יותר מההתחדשות שבמתן תורה?

אותיות ד' - ו'. הרבי מבאר את ענין החידוש שיהיה בימות המשיח - שיתגלו דרגות חדשות שלא התגלו אף פעם, בתורה ובעולם. מעין חידוש זה ישנו בחידושי תורה בזמן הזה, המוציאים ענינים בתורה מהעלם לגילוי, וכך מגלים את האלוקות שבעולם. ולעתיד יתגלו כל הענינים הנעלמים שבתורה, וממילא את ההעלם של העולם, שיתגלה כח העצמות שבו. במתן תורה התגלתה חיצוניות התורה, ולכן נשאר ההסתר על האלוקות שבעולם; ולעתיד יתגלה החלק הפנימי שבתורה, ולכן יתגלה כח העצמות בשלימות.

אותיות ז' - י"ב. וזהו החידוש בשבת זו: במתן תורה מתגלית ההתחדשות שבתורה מצד עצמה, ובשבת זו מתגלה החידוש בתורה מצד מקבלי התורה. וכפי שמודגש בכל עניני השבת: בשם הפרשה - "נשא את ראש"[11]; תוכן הפרשה - עבודת הלויים (המסופרת בפרשה) בנשיאת המשכן ובהפיכת העולם כולו לדירה לה'. ובפרקי אבות: "משה קיבל תורה" - קבלת התורה מחדש; "העולם עומד" ו"קיים" - הפעולה בעולם; ו"כל ישראל" - אחדות ישראל ע"י בחי' היחידה. וגם יום השבת בעצמו.

אותיות י"ג - י"ד. ההכנה לחידוש שבגאולה מודגשת בתקופה זו: לאחר כל הסימנים והשלמת העבודה מוכנים לגאולה, ונמצאים בשנה ושעה שמלך המשיח בא, בפרט בזמן מיוחד זה. אם כן, זה הזמן להתחדש בעניני התורה, בחידושי תורה ולימוד פנימיות התורה; וזה יביא להתגלות התורה חדשה מאתי תצא תיכף ומיד ממש.

בעקבות השיחה

במוצאי השבת התקיימה התוועדות חסידים מלווה מלכה ב-770, בה דיברו רבנים ומשפיעים ועוררו את הקהל בעקבות הגילויים הגדולים להם זכינו[12].

בשבת שאחרי אמירת שיחה זו, נותרו חסידים רבים ב-770 גם לאחר סיום ההתוועדות הראשונה, תוך מחשבה שאולי ירד הרבי שוב להתוועדות פתאומית.

חסידים למדו מכך, שיש להיות מוכן בכל רגע שאולי אז, יתגלה הרבי כמלך המשיח, כמו בהתוועדות זו, באופן של "פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים"[13].

על יסוד מאורע מיוחד זה, שהרבי ערך התוועדות מיוחדת בסיום ימי התשלומין של חג השבועות, נוהגים חסידים רבים לערוך התוועדות מיוחדת לציון סיום ימי התשלומין.

ראו גם

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. כ"ה הנוסח בכמה יומנים. גירסאות אחרות: "שעד אז כבר נצא ודאי מן הגלות"; "שעד ניגון זה נצא מהגלות"; "אשר בניגון זה מסיימים את הגלות"; "און מיט דעם ניגון גייט מען אַרויס פון גלות" (="ובניגון זה יוצאים מהגלות"); "און מיט די ניגונים וועט מען פאַרשליסן דעם גלות" (= "ובניגונים אלו ננעל את הגלות"), ועוד. - נסמנו בדברי משיח תנש"א ח"ד ע' 136 הערה 58.
  2. כפי הלשון שהופיעה בהערת המוציא לאור של השיחה, והוגהה על ידי הרבי: "לפני השקיעה היתה התוועדות (נוספת) פתאומית. – כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה, וצוה לנגן "בני היכלא". לאחרי השיחה הראשונה צוה לנגן (עשרת) ניגוני רבותינו נשיאינו. ובסיום ההתוועדות (לאחרי ברכת המזון, תפלת ערבית והבדלה) חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א מ"כוס של ברכה" (וראה לקמן [בשיחה] סי"ג). המו"ל".
  3. גם המזכיר ר' יהודה לייב גרונר ושרא חברי המזכירות לא שהו שם.
  4. אחר כך נודע שאת הספל, מילא מהברזים שליד המדריגות הפנימיות למטה.
  5. מהשכן הרב מיכאל סלאווין דרך החצר של 770.
  6. שלאחר מכן נכנסה בעריכה כחלק השני של השיחה המוגהת.
  7. הרבי בירר קודם לכן שהיו לפחות 3 אנשים שנטלו ידים ואכלו לחם.
  8. על פי יומן "בית חיינו" - דברי משיח תנש"א ח"ד ע' 418 ואילך. וראה גיליון מדקדקים וחדור בד"ם.
  9. הכוונה היא לחלוקת הדולרים, בה מחלק הרבי - החל מי"א ניסן תשמ"ו - שטרות לצדקה בכל יום ראשון.
  10. כמו ההתחדשות הכללית בבריאה בראש השנה, שממנה נמשכת התחדשות כל יום.
  11. דרגא נעלית בלימוד התורה, ששלימותה ב"תורה חדשה".
  12. דברי משיח תנש"א ח"ד ע' 427.
  13. מלאכי ג, א.