שלום דובער גוראריה
בארי גוראריה (שלום דב-בער גוראריה) (תרפ"ג - תשס"ה). בנם של הרב שמריהו גוראריה וחנה, שהיו חתנו ובתו של האדמו"ר הריי"צ.
בצעירותו למד בישיבת תורה ודעת בברוקלין ואף הוסמך שם לרבנות. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אוניברסיטת קולומביה.
בשנת תש"י לאחר פטירת סבו אדמו"ר הריי"צ ניתק את קשריו עם חסידות חב"ד ועם דודו הרבי. באותה תקופה עבר לניו ג'רזי.
בסיוון תשי"ג נשא בערי לאישה את מרת מינא גוראריה, בת הרב אלתר דובער חסקינד[1].
משפט הספרים
בשנת תשמ"ה התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים מספריית אגודת חסידי חב"ד. הוא מכר כמה מן הנדירים שבהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, הרבנית חיה מושקא, ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.
לאחר שסירב גור-ארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי בניו יורק. במשפט, שכונה משפט הספרים, טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של האדמו"ר אלא של אגודת חסידי חב"ד. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-תשמ"ז לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה (ה' בטבת, "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, ובו קונים החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.
לאחר ניצחונה של חב"ד עירער גור ארי על פסק הדין אך הערעור נדחה. הספרים הוחזרו ברובם הגדול לידי אגודת חסידי חב"ד.
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער לוין, "משפט הספרים", פרק י"ג מתוך ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות, ברוקלין,תשנ"ג - באתר ספריית חב"ד.
- דידן נצח הרב שמואל לובעצקי, הוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי (הוצאה ראשונה תשס"ו. הוצאה שני' תשס"ז).
- דידן נצח הרב משה בוגמילסקי, (באנגלית תשס"ז. בעברית תשס"ח).