משה וולפסון
הרב משה וולפסון (כ"ג בטבת תרפ"ה - ט"ז סיון תשפ"ד) היה רבה של קהילת "אמונת ישראל" בבורו פארק, מונסי, ירושלים וביתר, ומשגיח ישיבת תורה ודעת ונחשב מבעלי המוסר החשובים כיום וחיבר ספרי אמונת עיתך.
תולדות חיים
נולד בכ"ג טבת תרפ"ה. בבחרותו למד בישיבת 'תורה ודעת' אצל ראשי הישיבה הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', הגאון הרב גדליה שור והגאון הרב יעקב קמינצקי. בזכות הרב גדליה שור התקרב לחסידות, ונהיה לחסיד של האדמו”ר ממודז'יץ.
ברבות שנותיו החשיב עצמו לתלמיד וחסיד של הרבי ואף נהג לבקר ב770 לעיתים קרובות. הגיע לנחם ב'שבעה' של הרבנית חיה מושקא ע"ה, ואף זכה לקבל עם רעייתו דולרים מהרבי ו'לעקאח' בערב יום כיפור. הוא אף קיים קשרים עם האדמו”רים מסקווירא, מסאטמר, מתולדות אהרן, ועוד.
נשא את רעייתו מרת מלכה דבורה ע”ה, בתו של הגאון רבי אליעזר ליפמאן שפיצר מוינה, שייסד אחרי השואה את קהילת עדת יראים וינה בוילימאסברג.
לאחר חתונתו מונה לר"מ ומשגיח בישיבת תורה ודעת ובהמשך שימש כמשגיח של ישיבת 'תורה ודעת'. רעייתו שימשה שנים רבות כמורה בבית הספר של קהילת פאפא בשכונת ויילאמסבורג.
רבי משה לא חבש שטריימל על אף שהיה חסיד, וכן חלק מחסידיו אינם חובשים שטריימל. חתנו הוא הרב מרדכי מנשה זילבר, אף הוא משפיע חסידי.
בשבת האחרונה שלו, עוד הספיק לנהל את התפילות בבית מדרשו. לפני תפילת מנחה חש שלא בטוב, אך סירב להתפנות לבית הרפואה עד צאת השבת. במוצאי שבת הובהל למרכז רפואי.
נפטר בט"ז סיוון תשפ"ד בגיל 99, ולוויתו החלה מבית מדרשו והמשיכה לארץ הקודש אל ירושלים ולבית העלמין העתיקה בטבריה.
רוח הקודש
מספר על רוח הקודש גלויה שראה ברבי. פעם אחת היה זקוק לישועה גדולה, באותה תקופה שהה בארץ ישראל. וקיבל על עצמו לומר בכל יום קריאת שמע שעל המיטה בבית המדרש של אדמו"ר הצמח צדק בעיר העתיקה. לאחר קריאת שמע שעל המיטה היה אומר את מזמור נ"א שבתהלים, כשהוא חוזר שוב ושוב על הפסוק "לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה". לאחר מכן כשחזר לחו"ל ובא לרבי, אמר לו הרבי: שהשי"ת יקבל את כל תפילותיך, ובפרט בפסוק לב נשבר ונדכה.
כשביקש מהרבי את ברכתו טרם עבר ניתוח מסוכן בלבו, אמר הרבי כי אל לו לחשוש שכן הרופאים ימצאו שם רק דברים טובים, לב מלא באהבת השם...[1]
עם חב"ד והרבי
הרב וולפסון מסר שיעורים בקביעות בספר התניא, ורבים משיעוריו נמכרים בסדרת קלטות בבית מדרשו.
הרב וולפסון השתתף בכל שנה ושנה בארועי י"ט כסלו המתקיימים באולמי ויז'ניץ בבורו פארק, ומסר את דבריו בקשר בין פרשת וישב, מלך המשיח ותורת החסידות.
הרבי אמר עליו שהוא אומר מוסר באופן שהוא גם מתוק.
הוא זכה לקירבה מצד הרבי שליט"א. לאורך השנים זכה למכתבים ותשובות, והיה מגיע מעת לעת לחלוקות כוס של ברכה, לעקאח, ודולרים.
בחלוקת דולרים של יום כ"ז אדר א' תשנ"ב עבר ליד הרבי וסיפר שהיה סנדק בברית מילה. הרבי הגיב מייד ואמר לו "הקב"ה יעזור שתהיה לך עשירות, אינני מתכוון ברוחניות, שהרי זה יש לך כבר. אני מתכוון בגשמיות."[2]
לקריאה נוספת
- הספר שמן ששון מחבריך, של הרב שלום דובער וולפא.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ בביקור אצל הרבי 10:39
- ↑ בעת שעבר לפני הרבי, חשב לעצמו למה שיבקש מהרבי ברכה לעשירות בגשמיות? מוטב שיבקש ברוחניות. בפועל עוד בלי שאמר מילה לרבי על כך, בירכו הרבי.