הידור מצווה

הידור מצווה הוא השתדלות לקיים מצוות באופן המהודר והנאה ביותר, מעבר לחובה המינימלית הנדרשת כדי לצאת ידי חובה.

בהלכה

על הפסוק "זה א-לי ואנווהו" דורשים חז"ל שיש על האדם חובה להשתדל שקיום המצוות יהיו בצורה נאה דווקא, והפוסקים נחלקו האם החיוב הוא מדאורייתא, או מדרבנן.

החיוב המוטל על האדם הוא עד שליש ממחיר קיום המצווה באופן לא מהודר, ובזה עצמו נחלקו האם אופן החישוב הוא שליש מעלות האתרוג קודם ההידור (מלגיו) או מהשווי הסופי שלו אחרי שאדם הידר (מלבר).

בגדר ההלכתי של החיוב, ישנם עוד דיונים רבים, ובהם: האם אדם עשיר מחוייב להוסיף יותר משליש, והאם גם אדם שמתפרנס בדוחק צריך להשתדל להדר עד כדי שליש, האם תוספת ההידור הוא ממחיר תיאורטי של האפשרות הזולה, או מהמחיר הזול ביותר שיש לפניו אף אם הוא יקר יותר, והסתעפויות נוספות רבות.

הרבי מדייק מדברי חז"ל שגם אדם שלא ניתן לכוף אותו להדר במצווה, לא רק שחסרה לו המעלה הזו, אלא שזה נחשב לו מעין נשיאת עוון, ולעומת זאת אדם שמהדר במצווה, לא רק שיש לו תוספת צדדית של מעלת ההידור, אלא יש בזה תוספת בקיום המצווה עצמה.

במידות הלב

הרמב"ם כותב שבהידור מצווה אדם כופה את יצרו הרע: "הרוצה לזכות עצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו ויביא קרבנו מן היפה המשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו. הרי נאמר בתורה (בראשית ד, ד): וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ, והוא הדין בכל דבר שהוא לשם הא-ל הטוב שיהיה מן הנאה והטוב, אם בנה בית תפלה יהיה נאה מבית ישיבתו, האכיל רעב יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו, כסה ערום יכסה מן היפה שבכסותו, הקדיש דבר יקדיש מן היפה שבנכסיו וכן הוא אומר (ויקרא ג, טז): כָּל חֵלֶב לַה' וגו'".

זהיר טפי

הגמרא במסכת שבת מספרת על אמוראים שונים שהשתבחו בכך שהידרו בקיום מצווה מסויימת, או שהתעניינו אצל הצאצאים שלהם: "אבוך במאי זהיר טפי".

בחסידות מוסבר שקיום מצווה פרטית זו של האמורא העניק לו כח להדר גם בשאר המצוות, ומובא בשם אדמו"ר הזקן שקיבל מרבו המגיד ממזריטש ש'זהיר' הוא גם מלשון זוהר ואור, שמצווה זו הייתה שייכת במיוחד לשורש נשמתם ולכן הנשמה שלהם האירה ביותר בקיום מצווה זו דווקא, ומצווה זו היא השער (דא תרעא לאעלאה) דרכה עולים כל שאר המצוות שמקיים.

הרבי מבאר שהדרך של כל אדם לדעת מהי המצווה השייכת אליו במיוחד, היא כשרואה באיזו מצווה יש לו קושי מיוחד לקיים אותה, כי הדבר מראה שבגלל החשיבות הרבה שיש לכך שיקיים מצווה זו דווקא, הסטרא אחרא מערימה קשיים.

בדורנו, השער שדרכו עולים כל המצוות היא העבודה של קבלת פני משיח.

במשנת החסידות

"	הזהירות המופלגה שלי בהידור מצווה היא כדי שהשכל שלי יקלוט טוב יותר עניני חסידות	"
– אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמוד שמב

תורת החסידות מדגישה את החשיבות בהידור המצוות, כביטוי לכך שאדם מקיים את המצווה מתוך חיבור ורגש פנימי כבן לאביו וכאדם שרוצה להנות את אהובו, ולא רק כדי לצאת ידי חובה כעבד לאדונו.

כבר בזמן אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, כאשר ביקשו ממנו להגדיר את ההבדל בין מי שחסיד לשאינו, אמר שחסיד הוא מי שמקיים את המצוות 'לפנים משורת הדין'.

בנוסח הברכה הקבוע ששיגר הרבי לחתני בר מצווה שנכנסים בעול קיום המצוות, מברך הרבי: "ויהדר בקיום המצוות".

הידור המצווה הפך לסימן היכר של חסידים, ובפרט חסידי חב"ד, ולדוגמא:

• חסידים מהדרים ללכת עם גומי שיחזיק את הציצית פרוסה במשך כל שעות היום, כי הם חוששים אולי באמצע היום פתאום הציצית 'תתקפל' ואז זה לא יחשב להם לגמרי שהם הולכים עם ציצית.
• הקפדה לישון עם ציצית, כדי שמיד כשמאיר הבוקר – הם כבר יהיו עם ציצית.
• הקפדה לישון עם כיפה, כדי לא לשכוח אף פעם מי נמצא מעלינו...
• שימוש בהכשרים הכי טובים ומהודרים.
• הימנעות גורפת ומוחלטת מאכילה ושתיה מחוץ לסוכה, אפילו כשיש גשם.
• נטילת ידיים 3 פעמים על כל יד.
• הימנעות מוחלטת מקיצור שערות הזקן.
• הימנעות מאכילת שרויה בפסח, אכילה בבית בלבד, והידורים נוספים הקשורים לחג הפסח.
• טבילה במקווה מידי יום.

הרבי לומד את החשיבות בהידור מצווה בין השאר מכך שבבית המקדש גם הצבע והגוון של היריעות נעשה ממין חיה, היות וגם דברים ששייכים לחיצוניות בלבד ואינם חלק מגוף המצווה, ושייכים רק להידור מצווה, צריכים להיעשות מתוך אותה חיות פנימית, ומדגיש שאף שהדבר היה נכון בכל התקופות, בדורנו יש לכך דגש מיוחד כיון שבדור זה החיצוניות תופסת מקום משמעותי כל כך, ויש קהלים כאלו שהדרך להשפיע עליהם ולמשוך אותם לקיום תורה ומצוות, הוא להתחיל ביופי החיצוני.

הרבי מעיד, שאף שחסידים הידרו בכל המצוות ובאופן של מסירות נפש, לא ראינו מעולם שיהדרו במצוות הקשורות עם אכילה ושתיה.

מכון הידור מצווה

בארץ הקודש פועל 'מכון הידור מצווה' בראשותו של הרב משה דוד אליהו רוזנבלט, הפועל להעלאת התודעה בפרטים שונים הנוגעים להידור מצווה, ומאפשר לציבור הרחב שיקול דעת ומעורבות רבה יותר בקיום המצוות מתוך הידור.

לקריאה נוספת

• הרב אסף חנוך פרומר, "זמן חומרתינו: על גדרי הידורי מצוה, חומרות וסייגים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א", התמים, לד (ניסן–אייר ה'תש"ע), עמ' 30–41

קישורים חיצוניים

• הרב יוסף קרסיק, הידור ושבח במצוות
• יהושע מונדשיין, [www.kramim.info/article/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%9F/56245261 זהירותו והקפדתו של הרבי בעניני הלכה ומנהג]
• חשיבותם של הידורי מצווה, עיבוד משיחת הרבי לקוטי שיחות לא עמוד 135