ישיבת הבוכרים השוכנת בכפר חב"ד הוקמה כמוסד חינוכי לעולי בוכרה וכיום כוללת בתחומה מגוון מוסדות חינוך לכל העדות.

מתחם הקמפוס בו שוכנת הישיבה

היסטוריה

ישיבת הבוכרים, הנקראת כיום גם אור שמחה[1], נוסדה כמוסד חינוכי לילדים ונערים עולי בוכרה בשנת תשל"ג בכפר חב"ד בהוראת וברכת הרבי[2], ועומדת תחת נשיאות הרבי[3] הישיבה הוקמה בעידוד הרבי בעקבות העלייה הגדולה מבוכרה משנת תש"ל ואילך. הישיבה נועדה לילדים ונערים עולי בוכרה ומכאן שמה "ישיבת הבוכרים". אולם במשך השנים קהל היעד שלה הוא ילדי שכבות מצוקה (סעד).

 
ישיבת הבוכרים בשנותיה הראשונות. המבוגרים מימין לשמאל: הרב ליפא קליין מזכיר ישיבת הבוכרים, המחנכים: ר' הרשל לרנר, הרב אבא דוד גורביץ ומנהל ישיבת הבוכרים הרב בורק'ה שיף.

הישיבה הוקמה על ידי אנשי חמ"ה בתחילה באשדוד, ומפני מיעוט התלמידים נפתחו כיתות רב-גילאיות מה שהיה לצנינים בעיני כמה מאנ"ש שהביעו את אי שביעות רצונם בפני הרבי. אך הרב זושא וילימובסקי סיפר למנהלי הישיבה כי הרבי הגיב: "קנאת סופרים תרבה חכמה ותשב"ר"[4].

בתקופה הבאה עברה הישיבה לבניין ישיבת אחי תמימים בראשון לציון ותלמידי שתי הישיבות שולבו לישיבה אחת. וגם אנשי חמ"ה הרב משה ניסלביץ והרב יהושע רסקין מונו לחברי המהלה בישיבת אחי תמימים[5].

מראשון לציון עברה הישיבה לכפר חב"ד. לפני בניית פנימיית הישיבה, התאכסנו תלמידי הישיבה אצל משפחות בכפר חב"ד, [6].

כשעלו חיכוכים בין ילדי הישיבה לתושבי כפר חב"ד התרעמו תושבי כפר חב"ד בפני הרב אשכנזי על כך שהישיבה ממוקמת בכפר אך תלמידי הישיבה הם תלמידים הגרים מחוץ לכפר, הרב אשכנזי העלה את הנושא ביחידות אצל הרבי, הרבי ענה שיש לדאוג לילדי הישיבה משום שאין מיש שידאג להם, בשונה מילדי הכפר שיקבלו מענה חינוכי במוסדות הכפר.

בשנת תשמ"ג שינו את שמה של הישיבה לשם ישיבת אור שמחה, הרבי העביר מסר דרך המזכירות כי אם משנים את שם המוסד אזי אין נשיאות על השם החדש, לכן הנהלת הישיבה השאירה את השם אור שמחה אך כשם טפל, ושמה העיקרי של הישיבה נותר 'ישיבת הבוכרים', כיום שני השמות נפוצים והישיבה נותרה כמובן בנשיאות הרבי.

ישיבה קטנה וגדולה

בשנת תשמ"ח נוסדה הישיבה קטנה ובהמשך הוקמה ישיבה גדולה. הישיבה הגדולה מתאפיינת במסלול ללימוד שחיטה וכתיבת סת"ם לצד הכלה מירבית של התלמידים.

בשנת תשפ"א עברה למתחם הישיבה קטנה תומכי תמימים פתח תקווה בראשות הרב יצחק אקסלרוד כשהיא מחליפה את הישיבה קטנה 'אור מנחם' שפעלה במקום בעבר. הישיבה קטנה פועלת תחת הנהלה עצמאית ובסגנון שונה מהישיבה גדולה.

מנהל חדש

בשנת תשס"ו התמנה הרב זאב אברהם סלווין למנכ"ל הישיבה, עם הגיעו ייסד מחלקת משפחתונים בישיבה, המחלקה כוללת יחידות דיור יוקרתיות ומעוצבות הכוללות אבזור מודרני ומאיישות זוגות אומנה שיצאו לשליחות בישיבה, הזוגות מאמצים ילדים ומגדלים אותם ביחידות הדיור. המיזם זכה להצלחה גדולה ומהוה מודל לחיקוי למוסדות נוספים.

מייסדי הישיבה

צוות ישיבה גדולה

רמי"ם:

  • נגלה - הרב פנחס סלפושניק,

הרב יצחק מוזגרלשוילי.

  • סמיכה - הרב אליעזר ברוד.
  • שחיטה - הרב יוסף מירילשוילי.
  • סת״ם - הרב שלמה אלפרוביץ׳.
  • משפיע: הרב טוביה יעקבוביץ.
  • משגיח: הרב מאיר סוויסה.
  • מנהל גשמי: הרב חיים דיין.

קישורים חיצוניים

ראו גם

לקריאה נוספת

  • סמרקנד (ספר) עמודים 404-406
  • אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה, עמוד 571
  • ישראל אלפרוביץ, ‏אור ושמחה, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2041 עמוד 50 (תשפ"ד)  

הערות שוליים

  1. ברישום ברשם העמותות במשרד המשפטים השמות ביחד: "ישיבת הבוכרים / בית חינוך לתשב"ר - "אור שמחה", כפר חב"ד מרכז לקליטה וחינוך פנימייתי לילדים ונוער ממשפחות מצוקה ועולים חדשים (ע"ר)"
  2. ביחידות למנהל הישיבה הרב גרשון דובער שיף כשבמקביל כותב הרבי לועד כפר חב"ד: "א) כיון שעל ועד (כפר חב"ד) לדאוג לביסוס ולהתפתחות כפר חב"ד הן בגשם והן ברוח ב) שתכנית הנ"ל תסייע רבות לביסוס והתפתחות כפר חב"ד הן בגו"ר ג) נמצא פלוני שרוצה לקחת על עצמו חלק הארי בכל הנ"ל - מובן שצריך לעשות את כל הנ"ל ובהוספה"
  3. כשניסו לשנות את שמה של הישיבה, הועברה תמיהה בשם הרבי, כי אם משנים שם המוסד אין נשיאות. כנראה הענין הוא שכל מוסד צריך אישור לקבל נשיאות, ואם יש מוסד חדש צריך לבקש אישור (את דברי הרבי ראה בעלון הסיפור שלי בקישורים חיצוניים), לכן שמה של הישיבה כולה הוא ישיבת הבוכרים ובנשיאות הרבי, אלא שהחלק הקשור לילדים בגיל יסודי נקרא - כפר הילדים אור שמחה. הישיבה קטנה תומכי תמימים פתח תקוה שעברה למתחם עומדת בנשיאות הרבי (היא נקראת בשם ישיבת הבוכרים בלבד) ומציגה את עצמה כך, לדוגמה: בשבועון הידיעון גליון 1215 (ט"ו בשבט תשפ"ד) ע' 30 נכתב: 'ישיבת הבוכרים הצעירה בראשות הרב יצחק אקסלרוד בנשיאות כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א'.
  4. סמרקנד (ספר) עמוד 405
  5. סמרקנד (ספר) עמוד 405
  6. ביניהם משפחתו של הרב מרדכי שמואל אשכנזימוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1881 עמוד 22.