שמואל גרונם אסתרמן
הרב החסיד ר' שמואל גרונם אסתרמן (מכונה גרונם, ובכתבי תלמידיו רש"ג[1]) (תרי"ג - תרפ"א) היה המשפיע הראשון בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ונודע כאחד מגדולי המשפיעים אשר העמיד דורות שלימים של תמימים עובדי ה'.
תולדות חיים
ילדותו וצעירותו
נולד בז'עמבין בשנת תרי"ג[2], בצעירותו נתגלגלו לידיו ספרי חב"ד והוא הגה בהם, הוא השתדל מאוד שהמשפיע ר' אברהם לנדא יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה[3].
ר' גרונם היה למקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.
לאחר חתונתו המשיך להתגורר בז'עמבין והי' למלמד.
בתומכי תמימים
עם ייסודה של ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בשנת תרנ"ז מונה על ידי אדמו"ר הרש"ב למשפיע ראשי בסניף המרכזי - תומכי תמימים זעמבין. בקיץ תר"ס עקב שריפה, עקרה הישיבה בראשות ר' גרונם לקובליץ, והייוותה את תומכי תמימים קובליץ. בקיץ תרס"א חזרו לליובאוויטש. בתרס"ג חזרו שוב לז'עמבין, ובתרס"ה התיישבו באופן סופי בליובאוויטש, ור' גרונם החל מכהן כמשפיע בתומכי תמימים ליובאוויטש[4].
ר' שמואל גרונם שימש כמשפיע ראשי בישיבה, וכל תלמידי' עברו תחת שרביטו. הוא שימש להם כאב, אם, מורה ומחנך. היה מוסר שיעורים מדי שבוע לכל כתה, מתוועד באופן רציף ועוקב בצורה מדוייקת על כל בחור. יחד עם אדמו"ר הריי"צ ור' יחזקאל פייגין, שימש כחבר בוועדה הנסתרת של הקבלה לישיבה.
בתחילת עבודתו כמשפיע, העביר אדמו"ר הריי"צ הוראות כיצד לחנך את הבחורים בשם אביו אדמו"ר הרש"ב. הוראות אלו נדפסו מאוחר יותר כ"כללי החינוך וההדרכה".
ניתן לומר כי ר' שמואל גרונם אסתרמן היה הדמות המרכזית בישיבה.
התקשרותו לרבי הרש"ב
על התקשרותו לאדמו"ר הרש"ב ניתן ללמוד מפתגם החסידים[5] כי מעולם לא היה לו רבי חי.[6].
רש"ג לא חפץ בתחילה ללמד מאמרי אדמו"ר הרש"ב אלא מאמרי אדמו"ר המהר"ש, דבר שהוביל למרמור מצד התמימים, לבסוף על פי ציווי ההנהלה החל ללמד גם מאמרי הרש"ב, אלא ששם דגש יותר על מאמרי אדמו"ר המהר"ש[7]
פטירתו
בשנת תרע"ט עקרה הישיבה לקרמנצ'וג, ור' גרונם החל לשאת בתואר - משפיע דישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג. עקב הרעב הקשה ששרר ברוסיה אז[8] החל לחוש ברע, ובאמצע שנת תרפ"א התמוטט לפתע, ונפטר[9].
אדמו"ר הריי"צ סבל אז מטיפוס, וכאשר הגיע לרוסטוב הידיעה הסתירו אותה מאדמו"ר הריי"צ מחשש לבריאותו. רק לאחר כשלושה חודשים הודיעו לו על הפטירה.
הרבי פרץ בבכי ואמר: "גרונם היה חסיד אמיתי". במשך מספר חודשים קשה היה לו להינחם על האסון[10]
מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ימי השנה לפטירתו, ואף ר' שמואל גרונם נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו[11].
ביאוריו וסיפוריו
ביאוריו
במשך השנים מסר ר' גרונם עשרות שיעורים בחסידות, ביחוד בספר התניא ובמאמרי אדמו"ר המהר"ש. רבים מתלמידיו רשמו את ביאוריו[12].
ביאוריו מתאפיינים בעמקות וברחבות, תוך דיוק בכל פסיק ותג של ספר התניא, הוא מרבה לקשר את הנאמר בספר לספרי חסידות אחרים, בעיקר לספרי אדמו"ר הצמח צדק[13].
סיפוריו
בניגוד[14] לר' מיכאל בלינער - התוועדויותיו של ר' גרונם היו מלאות ועמוסות בסיפורי חסידים מן העבר, סיפורים על אדמו"רי חב"ד ועל חסידים גדולים, סיפורי צדיקים ואמרו.
רוב הסיפורים שמע ר' גרונם מפי ר' אברהם לנדא מז'עמבין, חלקם ששמע מאחרים ומיעוטם ראה בעצמו.
סיפוריו הפכו לנכסי צאן ברזל בסיפורת החב"דית. בהערכה זהירה אפשר לומר, כי קרוב לשישים וחמשה אחוז (ואף יותר) מהסיפורים החב"דיים שאירעו בין תקופת אדמו"ר הזקן לאדמו"ר המהר"ש מקורם בר' גרונם.
סיפוריו ואמרותיו נלקטו בסדרת 'רשימות' ו'רמ"ח אותיות', שיו"ל על ידי 'קה"ת' ומרחפת[15].
תלמידיו
- הרב חיים שאול ברוק
- הרב משה אקסלרוד
- הרב שמואל לויטין
- הרב אברהם אליהו פלוטקין
- הרב נחום גולדשמיד[16]
רושמי סיפוריו העיקריים
- הרב שלום דובער זיסלין - מרשימותיו נערך קונטרס רמ"ח אותיות
- הרב רפאל נחמן כהן - בספרו שמועות וסיפורים
- הרב חיים מרדכי פרלוב - בספרו ליקוטי סיפורים
- הרב אלכסנדר סנדר יודסין - בספרו הלקח והליבוב ח"ב.
- הרב יהודה חיטריק - בספרו רשימות דברים
- הרב בצלאל וילשנסקי.
- הרב שמואל נוטיק.
משפחתו
- בנו, השמש ר' יצחק אייזיק[17]
- בנו, השוחט ר' בערל
- בנו, ר' מאיר
- בנו, ר' אפרים
- בתו מרת בת שבע, אשת ר' זלמן שיפרין[18]
קישורים חיצוניים
- הקונטרס רמ"ח אותיות ובו סיפורי חסידים שנרשמו מפיו - תשורה לחתונת ר' ישראל אריה לייב רבינוביץ עם בתו של ר' מנחם מענדל מני וולף, כסלו תשע"ב, עמוד 191 ואילך
- לקט מביאורי ר' גרונם על התניא
- משפחת ר' גרונם
- אוסף סיפורים חדשים מר' גרונם שנמצאו במחברת של תמים
הערות שוליים
- ↑ בכתבי ר' יהודה חיטריק: רשג"א.
- ↑ י"א שנולד בשנת תר"כ, ויש אומרים שנולד עוד לפני שנת תרי"ג.
- ↑ ראה בהרחבה בספר חסידים הראשונים (ר' ישראל אלפנביין) חלק ב' פ"א.
- ↑ מקור: ספר התמימים חלק א' בעריכת ר' יצחק גנזבורג
- ↑ רשימות רש"ב נאטיק
- ↑ היו כאלו שפקפקו בכך והתנגדו לפתגם זה, אלא שלאחר שנים אומת הפתגם... ראה 'מבוא' לספר רשימות דברים מהדורת תשס"ט.
- ↑ כאשר הגיע ר' זלמן משה היצחקי לליובאוויטש סירב להיכנס לשיעורי רש"ג. הרבי הרש"ב שאלו מדוע, והוא ענה: "כיוון שהוא אינו מקושר לרבי". אדמו"ר הרש"ב חייך ופטרו לשלום...-אנשים חסידים היו.
- ↑ עקב מלחמת העולם הראשונה והמהפיכה הקומוניסטית.
- ↑ זכרון לבני ישראל פ"ז.
- ↑ ראה רשימות דברים מהדורת תשס"ט, רשימת הזכרונות פרק 'שנת תרפ"א '.
- ↑ מנחם מענדל קסטל אשכבתא דרבי - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.
- ↑ ביאוריו על התניא - חלקם נלקטו לתוך ליקוטי ביאורים בספר התניא (על ידי הרב יהושע קארף), חלק גדול נמצא בספריית אגודת חסידי חב"ד (ונדפס בחוברת מיוחדת בשנת תשס"ז.) וחלק נוסף נותר בידי אספנים פרטיים. חלק מביאוריו נמסרו כשיעורים על ידי תלמידיו - ביניהם ידועים: הרב שמואל לויטין (נאסף בניצוצי אור), הרב שאול דובער זיסלין והרב שמואל נוטיק. בודדים משיעוריו במאמרים נאספו בספריית אגודת חסידי חב"ד ב'אוסף רש"ג פוקינג', ובאוספים אחרים.
- ↑ לעומת ביאורי ר' שילם קוראטין המקושרים בדרך-כלל לתורת הרבי האמצעי, וביחוד לאמרי בינה, וראה גם כן בספר זכרון לבני ישראל.
- ↑ ראה בהרחבה בספר זכרונותי לרב נחום שמריהו ששונקין.
- ↑ על רושמי הסיפורים וכו' - ראה להלן.
- ↑ במספר מקומות מופיע שלמד אצל ר' גרונם, ויש הטוענים שמעולם לא למד בליובאוויטש.
- ↑ ממוסקבה, נפטר תשכ"ג.
- ↑ ברחה במלחמת העולם השנייה עם ילדיה מקרמנצ'וג לטשקנט.