נשיאי ארצות הברית
במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל"ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם חב"ד והרבי.
הרברט הובר
נולד בשנת תרל"ז (1877) ומת בשנת תשכ"ד (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה"ב בין השנים תרפ"ט (1929) לתרצ"ג (1933)
הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ
| ערך מורחב – מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ) |
בשנת תר"צ (1930) נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארה"ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה"ב הרברט הובר.
בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל י"ד תמוז בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' י"ד תמוז הוא הגיע לנשיא הובר.
בביקור הודה אדמו"ר הריי"צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים.
אחרי הביקור נסע אדמו"ר הריי"צ בחזרה לעיר ניו יורק[1].
פרנקלין דלאנו רוזוולט
נולד בשנת תרמ"ב (1882) ומת בשנת תש"ה (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה"ב בין השנים תרצ"ג (1933) עד למותו בתש"ה (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.
בזמן השואה שלח אדמו"ר הריי"צ מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי[2].
בשנת תש"ג במהלך מלחמת העולם השנייה הורה הרבי הריי"צ להדפיס "מי שברך" להצלחת נשיא ארצות הברית.
ריצ'רד ניקסון
נולד בשנת תרע"ג (1913) ומת בשנת תשנ"ד (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה"ב בין השנים תשכ"ט(1969) לתשל"ד (1974).
בשנת תשל"ב לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי הרמן ווק שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה[3].
העורך דין המפורסם נתן לוין היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.
יחסיו עם ישראל
|
| ערך מורחב – מלחמת ההתשה |
בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.
|
| ערך מורחב – מלחמת יום כיפור |
בעת מלחמת יום כיפור בתשל"ד הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.
ג'לרד פורד
הנשיא פורד התכתב עם הרבי, כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:
המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו
בשנת תשל"ה הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב"ד.
ג'ימי קרטר
נולד בשנת תרפ"ד (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים תשל"ז - תשמ"א.
לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של הרבי בשנת תשל"ח הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב הרבי[4]
ההסכם שלום עם מצרים
|
| ערך מורחב – הסכם השלום עם מצרים |
בשנת תשל"ז בעת ביקורו של יצחק רבין בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה מנחם בגין לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת תשל"ט (1978 למניינים) התכנסו מנחם בגין, קרטר וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.
להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, חב"ד הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא שלום שלום ואין שלום, הרבי אף אמר שלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם.
חנוכיה בבית הלבן
|
| ערך מורחב – חנוכיה ציבורית |
בשנת תש"מ השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה.
יום החינוך
|
| ערך מורחב – יום החינוך בארה"ב |
בשנת תשל"ח (1978) הכריז הקונגרס של ארצות הברית על יום הולדתו העברי של הרבי - בי"א ניסן, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא ארצות הברית (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר בהתוועדות את משמעותה.
מאז כל שנה, חותם נשיא ארה"ב בי"א ניסן על יום החינוך לכבוד הרבי מליובאוויטש.
רונלד רייגן
נולד בשנת תרע"א (1911) ומת בשנת תשס"ד (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה"ב בין השנים תשמ"א (1981) לתשמ"ט(1989).
לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב אברהם שמטוב, וכן מינה אותו בשנת תשמ"ד (1984) לבין חמשת אנשי "המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים".
רייגן עמד בקשרים רבים עם הרבי, והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו: "יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע." לקראת יום הולדתו של הרבי בשנת תשמ"ב הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי[5].
חוק רמת הגולן
בשנת תשמ"א יזם מנחם בגין חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.
רגע של שתיקה ושבע מצוות בני נח
|
| ערך מורחב – רגע של שתיקה |
|
| ערך מורחב – שבע מצוות בני נח |
בקיץ תשמ"ג (1983) ביקש הרבי להנהיג רגע של שתיקה בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.
אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג "רגע של שתיקה" וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.
תעודת כבוד
בי"א ניסן תשמ"ג, קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.[6].
ג'ורג' הרברט ווקר בוש
נולד בשנת תרפ"ד (1942) ומת בשנת תשע"ח (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים תשמ"ט (1989) לתשנ"ג (1993).
ועידת מדריד
בשנת תנש"א (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שבספרד), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו הסכמי אוסלו והסכם שלום עם ירדן.
ביל קלינטון
נולד בשנת תש"ו (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים תשנ"ג (1993) לבין תשס"א (2001).
היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ליהדות ולתורה וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.
בחודש כסלו תשנ"ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: "מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה."
הסכמי אוסלו
|
| ערך מורחב – הסכמי אוסלו |
בשנת תשנ"ג (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש"ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.
הסכמי שלום
קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת הרבי בעניין שלימות הארץ כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש"ס.
ג'ורג' ווקר בוש
נולד בשנת תש"ו (1946) בנו של ג'ורג הרברט ווקר בוש, והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית תשס"א (2001) לתשס"ט (2009).
היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב לוי שמטוב
יחסיו עם ישראל והסכמי שלום
גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך בתוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת תשס"ח (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.
גם כאן חב"ד נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.
ברק אובמה
 |
 |
נולד בשנת תשכ"א (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת תשס"ט(2009) עד לתשע"ו(2016).
ההסכם עם איראן
|
| ערך מורחב – איראן |
בשנת תשע"ד (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני, דבר זה היה סכנה לישראל, ובמהלך ההסכם יצאו חסידי חב"ד להפגין נגד אותו הסכם, בסופו של דבר נשיא ארה"ב דולנד טראמפ ביטל את ההסכם.
דונלד טראמפ
נולד בשנת תש"ו (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת תשע"ו (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת תשפ"א (2021).
נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת תשע"ז (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת תשע"ח (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, שלום מרדכי רובשקין ובי"ט כסלו באותה שנה הכיר בירושלים כבירת ישראל. בשנת תשע"ט (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.
בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ולחב"ד.
תוכנית המאה
בשנת תש"פ (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת הרבי, וחסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגדו.
ג'ו ביידן
נולד בשנת תש"ב. היה סגן נשיא ארה"ב בין השנים תשס"ט - תשע"ו. בשנת תשפ"א נבחר לנשיא ה-46 של ארצות הברית.
מיודד עם שלוחי חב"ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד[7]. בשנת תשע"ה השתתף בהדלקת החנוכיה של חב"ד בווישגטון.
בשנת תשע"א נשא נאום שבמהלכו אמר: "עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם".
בשנת תש"ע נשא נאום בו אמר:"העולם היום צריך את חב"ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ".
