תספורת ראשונה
מנהג התספורת (באידיש: אָפְּשֶׁערְנִישׁ, בערבית: חַאלַקֶה) הוא טקס הנערך לילד בהגיעו לגיל שלוש בו גוזזים לו בפעם הראשונה את שערות הראש מלבד הפאות[1] שאותן משאירים. לטקס זה מתלווים בדרך כלל מנהגים נוספים הקשורים להתחלת חינוכו היהודי של הילד.
מקור המנהג
בספרות ההלכתית נזכר המנהג לראשונה בספר 'גן המלך', וצוטט על ידי רבי יהודה אשכנזי בחיבורו 'באר היטב' על השולחן ערוך בקשר לילד שמלאו לו שלוש שנים באמצע חול המועד[2].
למנהג זה נמצאו סימוכין במדרש ילקוט שמעוני לפרשת בחוקותי שם נסמך בתורה הציווי "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתכם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים", לציווי "לא תקיפו את פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", כאשר על הציווי הראשון אומר המדרש "ונטעתם וערלתם ערלתו את פריו - מדבר בתינוק", והפרשנות שהוענקה לכך היא שבמשך שלוש שנים אין לגזוז את שערות ראשו של התינוק, ועם תחילת השנה הרביעית מספרים את שערותיו ומחילים לחנכו ללמוד תורה, כפי שמסיים שם המדרש: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש - שאביו מקדישו לתורה"[3].
מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו "שערי תשובה"[4], שכתב: "נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים, ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש", ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו "שו"ת ערוגת הבושם"[5]: "היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם.. דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה".
על אף שהאיזכורים בנוגע למנהג מועטים ביותר בספרות התורנית המוקדמת, הוא התפשט בכל תפוצות ישראל ללא יוצא מן הכלל, וכל העדות נוהגות בו.
בשנים מאוחרות יותר נוספות מנהגים שונים הקשורים עם הטקס, כגון המנהגים המוזכרים בשו"ת הרדב"ז[6] לערוך את הטקס על מקום קברו של שמואל הנביא, ולתרום לצדקה כמשקל השיער שנגזז מראשו של התינוק.
דחיית התספורת
תספורת בראש חודש
על פי המופיע בצוואת רבי יהודה החסיד שאין מגלחים את שערות הראש בראש חודש, הורה הרבי לחסיד ר' נחום לבקובסקי בנוגע לתספורת של בנו שחלה בראש חודש שלמרות שיש צדדים להקל[7] כיון שהתספורת אינה מצווה ממש - יש לדחות את התספורת, אך לעשות אותה מייד אחרי ראש חודש[8].
עריכת התספורת בל"ג בעומר
במרוצת השנים, התחדש מנהג נוסף הקשור עם התספורת, שכאשר יום הולדתו השלישי של הילד חל בסמיכות לל"ג בעומר דוחים את עריכת הטקס וגוזזים את השערות דווקא ביום שמחתו של רבי שמעון בר יוחאי. אנשי ארץ ישראל, אף נוהגים להוליך את הילד במידת האפשר למירון, ולערוך את חגיגת התספורת על הציון עצמו.
מנהג זה, מקורו בספרי המקובלים ובראשם רבי חיים ויטאל שהעיד על רבו ומורו האר"י הקדוש שהוליך את הילד יחד עם כל בני ביתו לערוך את התספורת על הציון במירון[9].
הטעם ההלכתי הפשוט לעריכת התספורת דווקא בל"ג בעומר, הוא מכיוון שגזיזת השערות מחג הפסח ואילך אסורה משום מנהגי האבילות, והיות ומנהג אנשי ארץ ישראל הוא לעלות על ציונו של רשב"י בל"ג בעומר, נוצר מצב בו ההזדמנות הראשונה של ההורים לגזוז את שערות בניהם היא כאשר הם כבר נמצאים על ציונו הקדוש של רבי שמעון.
בחצר הרבי, המנהג הוא שבשנים בהם חל ל"ג בעומר ביום ראשון עוברת לפני הרבי בשעת הפאראד משאית ועליה הילדים בני השלוש עם אבותיהם, והמשאית עוצרת מול פניו של הרבי שמסמל בידיו להורים לגזוז את השערות.
לאחר ימי בין המיצרים
על פי מנהג עדות אשכנז לנהוג מנהגי אבלות בשלושת השבועות של ימי בין המיצרים, כאשר חל יום הולדתו השלישי של הילד בשבועות אלו דוחים את התספורת לאחר תשעה באב. הרבי כינה את הימים אלו בשם "ימים השמחים"[10].
נוסח ברכת הרבי
לאורך השנים, נוהג הרבי לשלוח מכתב ברכה לחסידים שבניהם הגיעו לגיל שלוש, בו מצטט את לשונו של אדמו"ר הריי"צ בנוגע לזה[11]:
במענה על ההודעה אודות יום הולדת השלישי של בנם.. שי'
הנה מועתק לקמן חלק ממכתב מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ בנוגע למנהגי ישראל בזה, ויהי רצון מהשי"ת שיגדלו ביחד עם זו' תי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.בברכה מ. שניאורסאהן
וז"ל מו"ח אדמו"ר....ובדבר גזיזת השערות - אפשערניש - הוא דבר גדול במנהג ישראל ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש, ומיום הגזיזה והנחת הפיאות של הראש, נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת ט"ק וברכות השחר וברכת המזון וק"ש שעל המטה. והשי"ת יהיה בעזרם שיגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך פרנסה בהרחבה ובמנוחת הדעת בגשמיות וברוחניות
חסידים שנשיאי חב"ד גזזו להם את שערות הראש
אדמו"ר הריי"צ נהג לאחר גזיזת השערות, לברך את הילד בברכת כהנים[12].
כאשר הרבי כובד בגזיזת השערות, גזר במקום הסמוך לאוזן, מקום השארת פאות הראש מעל הפאה הימנית[13], שזהו עיקר ענינה של התספורת. פעמים רבות הרבי אף נתן לילד דבר מה ואמר לו שזה עבור ההסכמה שלו שהרבי יגזור לו את השיער.
ילדים שזכו לאורך השנים שהרבי ישתתף ב'אפשערניש' ויגזוז את שערותיהם[14]:
- הרב אברהם אלטיין - י"ח אדר תש"י.
- בנו של הרב יעקב ליפסקר - י"ג כסלו תשי"א.
- הרב יהושע בנימין גורדון - י' תמוז תשי"ב.
- בניו התאומים של הרב שניאור זלמן בלסופסקי - י' כסלו תשי"ג.
- ר' צבי הירש זרחי[15] - ז' ניסן תשי"ג.
- בנו של הרב שלום לברטוב - ל"ג בעומר תשט"ו.
- בנו של הרב יעקב יהודה הכט - ל"ג בעומר תשט"ו[16].
- בנו של הרב מרדכי צבי סופרין - התוועדות חג הפורים תשל"ב.
- ר' יהודה לייב הרכבי[17] - י"א שבט תשט"ז.
- בן הרב אברהם יצחק שם טוב - י"ח מנחם אב תשכ"ו.
- בן הרב אברהם שלמה שארף - חלוקת דולרים, תש"נ[18].
ראו גם
לקריאה נוספת
- תספורת והכנסה לחדר, הוצאת 'לדורות'
- סקירת מנהג גזיזת שער הראש, שבועון כפר חב"ד 1959 עמוד 42
קישורים חיצוניים
- הרב רפאל אברהם דובקין, אפשערניש - חוברת מידע, בהוצאת ועד אברכי אנ"ש צפת
- אפשערניש - הרבי גוזז שערותיהם של ילדים בני שלוש במעמד חלוקת הדולרים
- מענדל בן שלוש שנים - חוברת לחגיגת התספורת בהוצאת חזק הוצאה לאור
- התספורת הראשונה - מדוע וכיצד חוגגים אותה
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, ילקוט אפשערניש - לקט מדברי רבותינו נשיאינו בענין התספורת הראשונה, כפר חב"ד תשמ"ג
- תספורת באקוודור - סרטון מיוחד על חגיגת התספורת שהופק על ידי השליח באקוודור לרגל האפשערניש של בנו
- הרב יהושע מונדשיין, נספח ב': הזמנות ל"אפשערעניש" - באתר שטורעם
- התספורת הראשונה ומנהגיה, מכון הלכה חב"ד ל"ג בעומר תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ כמ"ש בשו"ע יו"ד סימן קפא סעיפ ט.
- ↑ סימן תקלא סעיף קטן ז.
- ↑ ילקוט שמעוני לספר ויקרא פרשה תרטו.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.
- ↑ סימן רי, דף קעז עמוד ב.
- ↑ שו"ת הרדב"ז חלק ב' סימן תרח.
- ↑ אם מצד זה שהלשון בצוואת רבי יהודה החסיד היא לגלח, ותספורת אינה גילוח של כל השערות אלא קיצור של חלקם, ואם מצד זה שתספורת גיל 3 היא ענין גדול במנהג ישראל.
- ↑ צילום המענה דפס בשבועון כפר חב"ד 1940 עמוד 12.
- ↑ שער הכונות, חג הפסח דרוש יב.
- ↑ ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".
- ↑ המכתב המקורי מוען אל הרב שמואל זלמנוב לתספורת של בנו ישראל יוסף זלמנוב. נעתק גם בלוח היום יום בתאריך ד' אייר.
- ↑ תספורת והכנסה לחדר (ברוק, חזק) עמוד 48.
- ↑ ימי בראשית עמוד 311.
- ↑ בין השנים הראשונות לנשיאות לתקופה בה החל הרבי לחלק דולרים, נמנע הרבי מלהשתתף בגזיזת השערות במשך מספר שנים. ראו לדוגמא מענה הרבי ביומן מבית חיינו תשל"ה עמוד 65.
- ↑ בן הרב אברהם מאיר זרחי.
- ↑ יוצא דופן, בשל העובדה שהיה זה יום אחד קודם מלאות לו ג' שנים בי"ט אייר, כפי הוראות הרבי במקרים שכאלו להקדים ביום אחד - חוברת 'אפשערניש' בהוצאת ועד אברכי אנ"ש צפת עמוד 56, בשונה ממה שהרבי כותב במפורש באגרות קודש, ראו שם. עדות נדירה נוספת למקרה בו הרבי הורה להקדים את גזיזת השיערות, ב'ילקוט התספורת' (סעריבראנסקי) עמוד קי, כאשר בזכות קיום הוראת הרבי נמצא הילד שאבד בשדה התעופה, כיון שהיה לו מראה יהודי וידעו למי להחזיר אותו.
- ↑ בן הרב ד"ר צבי הרכבי, מילידי יקטרינוסלב.
- ↑ המיוחד בגזיזה זו הייתה העובדה שהיה זה ביוזמתו של הרבי, כאשר האמא עברה עם הילד בחלוקה, הוציא הרבי לפתע זוג מספריים מהכיס וגזז קצוות שער.
| אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
|---|---|---|
| ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
| תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
| כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) | |