זלמן אידל זיסלין
החסיד ר' שניאור זלמן אידל זיסלין (בסביבות תרל"ה – י"א באדר תרצ"ו) מחסידי אדמו"ר הרש"ב.
ביוגרפיה
החסיד ר' זלמן אידל זיסלין נולד בעיירה מְגְלִין (בפלך צ'רניגוב), לאמו הֶניה ולאביו הרב ברוך יהודה לייב ששימש שם כרב מטעם הממשלה.
בשנת תר"ס עסק בהגהת והכנת ספר התניא לדפוס[1].
ר' זלמן אידל דר בליובאוויטש בתקופות מסוימות, כך אנו מוצאים את קיומו בה בין השנים תרע"ג[2]–תרע"ה[3]. בתקופת זמן הוא עסק בפיקוח אחרי צעירי התלמידים בישיבת 'תומכי תמימים'[3].
לאורך השנים עסק ר' זלמן אידל בהעתקת כתבי דא"ח, ביניהם היו: המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו[4], המשך בשעה שהקדימו תרע"ב[5]. מלבד כתבי הדא"ח אנו מוצאים שאדמו"ר הרש"ב שכר את שירותיו לצרכי העתקת החיבור 'ירח יקר'[6].
לאחר מעברו של אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב עקר ר' זלמן אידל לרוסטוב והיה גר בחדר בבית הרבי, והיה מקורב ל'בית הרב' בתקופה זו[7]. כך גם הוא מוזכר כמשמש בקודש[8]. בתקופה זו גם סייע בהצלת רכוש בית הרב[9].
בשנת תרע"ז הדפיס את אגרת אדמו"ר הרש"ב 'חסדי ה' אזכיר', אשר נדפסה כדף בודד, והיא תוקנה בכמה מקומות לפני ההדפסה[10].
בשנת תרע"ח הדפיס את סידור רוסטוב. ר' זלמן אידל בהיותו פדנט שאל כל דבר, קטן כגדול, אצל אדמו"ר הרש"ב ודקדקנותו זו הייתה אז לשם דבר[11]. כמה משאלותיו אז הוזכרו על ידי הרב יעקב לנדא[12].
בסוף קיץ תר"פ ציווה עליו אדמו"ר הריי"צ לשרוף כתבי-יד הנמצאים במרתף. ר' זלמן אידל סיפר זאת לתלמידים ומצאו שם רשימות וכתבים מאדמו"ר הריי"צ. ר' זלמן אידל לא שרף את כל הכתבים, ואדמו"ר הריי"צ הקפיד על כך, ואמר: "דבר זה נוגע בנפשי, ואיך לא יחוסו על נפשו"[13]. בתקופה זו גם הדפיס בשכפול עותקים מצוואת אדמו"ר הרש"ב והפיצה בין אנ"ש, עם התוספת המיועדת לאדמו"ר הריי"צ: "יש צעטיל מיוחד לבני יחי' והוא בתקפו עומד". אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הוספת משפט זה[14].
בשנת תרפ"א היה ממנהלי ישיבת 'תומכי תמימים' ברוסטוב, ובעת מאסר מנהלי הישיבה נעצר גם הוא לחמישה ימים[15]. ר' זלמן אידל דאג להסדיר את קיום הישיבה כמוסד אקדמי הזכאי למימון ממשלתי[16].
בי"ט תשרי תרצ"ו כתב מכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובו שטח את רצונו להדפיס מחדש את סידור תהלת ה' והעלה כמה שאלות בנוסח[17]. במכתב זה גם העלה הצעה להעלאת כתיבת תווי ניגוני חב"ד[18], לימים התקיימה הצעה זו והתגבשה בהוצאת ספר הניגונים.
בתקופת חייו האחרונה התגורר בלנינגרד, ואדמו"ר הריי"צ הציע לו לעבוד בתקופה זו כספרן באחת הספריות בלנינגרד[19]. ר' זלמן אידל נפטר בי"א אדר תרצ"ו, ונקבר בסמיכות לר' חיים בן ציון רסקין[20]. ר' זלמן אידל היה רווק[3].
פרוייקטי הדפסה
- אגרת 'חסדי ה' אזכיר' (רוסטוב תרע"ז)
- סידור תהלת ה' (רוסטוב תרע"ח)
הערות שוליים
- ↑ יהושע דוברבסקי (עורך), אלה תולדות פרץ, כפר חב"ד תשע"ה, עמ' 633.
- ↑ האח, ב' כסלו תרע"ג, עמ' 56.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 ישראל גוטין, כור עוני, תל אביב 1979, עמ' 147-148.
- ↑ יגדיל תורה, כולל אברכים שע"י המזכירות, חוברת לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב, הערה 83.
- ↑ בשעה שהקדימו תער"ב, כרך א, ניו יורק תשנ"ב, הוספות, עמ' ז, ט.
- ↑ רפאל נחמן כהן, ליובאוויטש וחייליה, כפר חב"ד תשמ"ג, עמ' 59.
- ↑ יהודה חיטריק, רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 180, 406.
- ↑ משה דובער ריבקין, אשכבתא דרבי, ניו יורק תשל"ו, עמ' 7; רפאל נחמן כהן, שמועות וסיפורים, כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 315.
- ↑ ליובאוויטש וחייליה, עמ' 33, הערה 4.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, כרך ב, עמ' תתכט ואילך; כרך ה, עמ' קיב.
- ↑ על כך בהרחבה: דניאל גולדברג, 'הערות לקובץ יגדיל תורה ה (א)', יגדיל תורה, כולל צמח צדק, גליון ז (תמוז תשל"ח), עמ' 85-86; יהושע מונדשיין, 'סידור ראסטאוו', יגדיל תורה, כולל צמח צדק, גליון ט (טבת תשל"ט), עמ' 81-83; הנ"ל, 'סידורו של רבינו הזקן נ"ע: פרקי עיון, בירור וסקירה', בתוך: גדליה אוברלנדר (עורך), הסידור, מונסי תשס"ג, עמ' קיט-קכא.
- ↑ שמועות וסיפורים, כרך א, כפר חב"ד תש"נ, עמ' 312; יוסף שמחה גינזבורג, 'תיבת חדתין', הערות וביאורים, אהלי תורה, גליון תתנט (ש"פ אמור תשס"ג), עמ' 91.
- ↑ רשימות דברים, עמ' 399.
- ↑ אשכבתא דרבי, עמ' 123-124.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך יג, עמ' לח.
- ↑ רשימות דברים, עמ' 408.
- ↑ יגדיל תורה, כולל אברכים שע"י המזכירות, גליון לה (ניסן-אייר תש"מ), עמ' רלב-רלד.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ג, עמ' תמו, בשולי הגליון.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך יא, עמ' רעא; כרך יג, עמ' רמד-רמה.
- ↑ לניגרד: נחשפה מצבתו של הרב חיים בן ציון רסקין ע"ה
