סדר עבודה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

סדר עבודה ליום כיפור הוא קטע תפילה הנאמר במהלך תפילת מוסף של יום הכיפורים בחזרת הש"ץ, ובו תיאור סדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום זה, הווידוי שהיה אומר, השתחוויות בנפילה על אפיים וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו שאז יתחדש "סדר העבודה".

סדר העבודה נאמר בליובאוויטש בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת[1].

טעם אמירת סדר העבודה במוסף דווקא הוא לפי שעיקר עבודת כהן גדול ביום הכיפורים היתה בקרבנות המוספים שבאמצע הקרבתם היה עובד את כל עבודת היום[2].

רקע

בזמן שבית המקדש היה קיים, עבודת הכהן הגדול בבית המקדש היתה נקודת השיא ועמדה במרכז עניינו של יום הכיפורים. מצוות סדר העבודה מתוארת בתורה בפרשת אחרי מות שבספר ויקרא. את פרשה זו אנו קוראים בקריאת התורה שלאחר תפילת שחרית ביום הכיפורים. פרטי הדינים וסדר עבודת הכהן גדול מובאים בגמרא במסכת יומא והובאו להלכה בי"ד החזקה להרמב"ם ב"הלכות עבודת יום הכיפורים" שבספר עבודה.

משחרב בית המקדש ובמקום הקורבנות באה התפילה, סדר ה"עבודה" הנאמר ביום הכיפורים מהווה "ונשלמה פרים שפתנו" וכך פועלים את העניינים הרוחניים שנעשו בזמן הקדוש בשנה (יום הכיפורים), במקום הקדוש בעולם (קודש הקדשים), באמצעות האדם הקדוש ביותר (הכהן הגדול).

במשך סדר העבודה כורעים ומשתחווים כמה פעמים, באמירת "והכהנים", כפי שהיו הכהן הגדול וכל קהל ישראל משתחווים על פניהם בבית המקדש ביום הקדוש.

סדר התפילה

ה"עבודה" הכלולה בתפילת המוסף, נערכה וחוברה בצורה פיוטית על ידי הפייטן רבי יוסי בן יוסי הכהן היתום שחי בארץ ישראל. מניחים כי הוא נולד לאחרי מות אביו ועל כן נקרא בשם אביו וכן מכונה "היתום". הוא היה כהן ונקרא בפי בני דורו "כהן גדול" לאות כבוד והערצה. יתכן כי עובדת היותו כהן השפיעה עליו להעלות על הכתב את סדר העבודה שהיתה בבית המקדש[3].

סגנונו של רבי יוסי הוא עשיר, בעל מעוף ודמיון. אך יחד עם זאת הוא מדייק בלשונו ואינו נתפס להפלגות, את כל פיוטיו הוא שואב ממקורות חכמינו זכרונם לברכה ומן המדרשים. הפיוטים אינם כתובים בחרוזים, אלא מסודרים על פי אותיות האל"ף בי"ת. לעתים מתחילים משפטים אחדים באותה האות ולפעמים הוא פותח מהאות האחרונה של האל"ף בי"ת, בסדר תשר"ק, לפי צורך הפיוט.

במחזור לפי נוסח ספרד (שהוא גם הנוסח החסידי), מתחילה ה"עבודה" בפיוט "אתה כוננת", המתאר כיצד ברא ה' את העולם ואת אדם הראשון שנצטווה למלא אחר צו השם, אולם לאחר שלא שמע בקול הבורא גורש מגן עדן, אך ה' ברחמיו הרבים בירך אותו ואת חוה אשתו שירבו וימלאו את הארץ. כך הוא מתאר את דורו של נוח והמבול וכן את דור הפלגה שרצה לבנות מגדל שראשו בשמים. ומכאן לאברהם אבינו, שנבחר על ידי הבורא להיות אבי האומה היהודית. השם ברכו בבן מושלם ותמים – יצחק אבינו – שאף הוא נתברך בבן כמוהו, איש תם ויושב אוהלים, יעקב אבינו. ומיעקב לשנים עשר השבטים, ביניהם שבט לוי הנבחר ואהרן הכהן הגדול.

מכאן ממשיך הפיוט ומתאר את עבודת אהרן הכהן וצאצאיו הכהנים הגדולים. זהו תאור פיוטי של סדר העבודה ביום הכיפורים.

אותו רבי יוסי בן יוסי כתב גם נוסחה אחרת של סדר העבודה, המתחילה במלים "אזכיר גבורות", גם פיוט זה כתוב לפי האל"ף-בי"ת, אולם כאן הוא משתמש בכל אות עשר פעמים. במחזורים נוסח אשכנז מצויה נוסחה שלישית, המתחילה במלים "אמיץ כוח". פיוט זה כתוב באל"ף-בי"ת משולש, כשכל אות מופיעה שלוש פעמים.

סדר העבודה מגיע לשיאו, כאשר הכהן הגדול מתוודה וכל העם כורעים ומשתחווים, כשהם שומעים את השם המפורש יוצא מפי הכהן הגדול בקדושה ובטהרה. הכהן הגדול מתוודה ואומר: "אנא בשם, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך אני וביתי; אנא בשם, כפר נא לחטאים ולעוונות ולפשעים שחטאתי ושעוויתי ושפשעתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך מפי כבודך: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה'".

בסיומו של סדר העבודה, מופיע הפיוט על "מראה הכהן" בצאתו מבית קדשי הקדשים. גם כאן הוא מתאר לפי סדר אלפביתי את מראה הכהן "כברקים היוצאים מזיו החיות", "כדמות הקשת בתוך הענן", "כורד הנתון בתוך גינת חמד" וכן הלאה.

לאחר מכן באה תפילה הקובעת בצער כי כל זה היה "בהיות ההיכל על יסודותיו, ומקדש הקודש על מכונותיו וכהן גדול עומד ומשרת – אשרי עין ראתה כל אלה", עתה, שבית המקדש חרב אין לנו "לא אשים ולא אשם, לא בדים... לא היכל, לא הזיה ולא ווידוי" - הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו".

בקטעים האחרונים של סדר העבודה, מתפללים על חידושו של סדר העבודה בעת שה' יאיר פניו אל עם ישראל וישמחם בבית מקדשו כבראשונה.

"אלה אזכרה"

ערך מורחב – אלה אזכרה

בסיום סדר העבודה אומרים את הפיוט אודות עשרת הרוגי מלכות "אלה אזכרה". הפיוט מיוסד על פי סדר האל"ף בי"ת בתחילת החרוזים. ובסוף חתום שם המחבר "יהודה חזק". הפיוט מספר את סיפור הגזירה וסדר התרחשותה ונאמר בהזדמנות זו, מהטעם שאומרים בסיום הפיוט: "חנון הביטה ממרומים, תשפוכת דם הצדיקים ותמצית הדמים, תראה בפרגודך והעבר כתמים, א-ל מלך יושב על כסא רחמים".

אצל רבותינו נשיאנו

אצל אדמו"ר המהר"ש היה חזן בשם איסר. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".

אדמו"ר המהר"ש נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת היתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון[4].

גם אדמו"ר הרש"ב היה עומד בעת תפילת ה"עבודה" ומסייע לנגינת החזן. והיו שומעים מהרבי כל מילה ומעלה בשעת אמירת "והכהנים". עתים היה אומר תיבת "מפורש" ומפסיק, ועתים היה אומר "מפורש יוצא"[5]. הרבי היה מסתכל על החזן בשעת נגינת "והכהנים" וכן כשהחזן היה כורע ומשתחווה[6].

מנהגי חב"ד

יש להכין מגבות וכדומה כדי לפורסן על הקרקע, על מנת להפסיק בין פני המשתחווים ב'עלינו' וב'והכוהנים' לבין הקרקע.

בשנים הראשונות, עמד הרבי ב'סדר העבודה', וישב רק לאמירת פיוט "כאוהל הנמתח".

"אתה כוננת" צריך הש"ץ לומר כך: להכריז 'אתה', להפסיק קימעא, ואחר כך להמשיך ולומר "כוננת עולמך..."[7].

"מה שאומרים בסדר עבודה... 'חטאו, עוו, פשעו... בני ישראל' - אנו מדמין עצמנו כאילו אנחנו אותן 'בית ישראל', ויפה עושים המכים על ליבם כדרך שעושים באמירת 'אשמנו'"[8].

לאמירת 'והכוהנים' עמד הרבי ממקומו (וכן לקטעים נוספים, גם בשנים שישב ברוב 'סדר העבודה').

הוראת אדמו"ר הריי"צ לרבי מלך המשיח: בכריעה - תחילה כריעה על ברכיו וגודלי רגליו. אחר כך, על גודלי ידיו, וההשתחוואה (מתרומם מברכיו. במצחו מגיע עד הרצפה, ונשאר עומד על אצבעות רגליו וגודלי ידיו)[9].

קישורים חיצוניים

יום הכיפורים
ערב יום כיפור
כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים
סדר התפילות
כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור
ענינים כלליים
אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם
קרבנות היום
הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור
ניגונים ליום כיפור
ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון

הערות שוליים

  1. קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60
  2. שולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ז
  3. פסקה זו מיוסדת על סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש באתר בית חב"ד
  4. ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26
  5. ספר השיחות תש"ה עמ' 25
  6. ליובאוויטש וחייליה עמ' 30
  7. ספר השיחות תש"ד עמ' 26-25
  8. שולחן ערוך אדה"ז סי' קיג סו"ס ג
  9. רשימות ד' עמ' 10. אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' קלב