הערות התמימים ואנ"ש - חח"ל צפת
מערכת הערות התמימים ואנ"ש - צפת הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש" בעיר צפת.
נכון לשנת תשע"ח יצאו על ידי המערכת 147 קבצי הערות.[1]. ו-18 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.
היסטוריה
המערכת הוקמה בשנת תש"מ, על ידי תלמידי הישיבה הגדולה[2] והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ"ש מקהילת חב"ד בצפת.
תדירות ההוצאה לאור היתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת תש"מ ועד שנת תשנ"ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שתי קבצים לשנה).
עם התבססותה של הישיבה כישיבה גדולה מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של יותר מארבע קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.
חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב שלמה זלמן לבקיבקר והרב אשר גרשוביץ. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.
במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם "שערי ישיבה", ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.
המערכת לאורך השנים
- תש"מ-תשנ"ג - הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב שלמה זלמן לבקיבקר והרב אשר גרשוביץ. (גליונות א'-כ"ב).
- תשנ"ד - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ"ג-כ"ו).
- תשנ"ה - משה יהודה ליברוב, ישראל נח ויכנין. (גליונות כ"ז-כ"ט).
- תשנ"ו - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל"ב).
- תשנ"ח - (גליון ל"ג).
- תשנ"ט - (גליונות ל"ד-ל"ז).
- תש"ס - (גליונות ל"ח-ל"ט).
- תשס"א - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דיקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, חיים הלל שפרינגר, בן ציון פרישמן, יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ"ג).
- תשס"ב - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ"ד-מ"ו).
- תשס"ג - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ', שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ"ח-נ"א).
- תשס"ד - לוי יצחק ניסילביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקרסקי. (גליונות נ"ב-נ"ד).
- תשס"ה - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, שלום דובער וולף, שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ"ה-נ"ח).
- תשס"ו - מנחם מענדל וירט, איסר שפרינגר, מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, ישראל יצחק זלמנוב (גליונות נ"ט-ס"ד).
- תשס"ז - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב. (גליונות ס"ה-ע').
- תשס"ח - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל, יחיאל מיכל גרליק, יהודה ליב ויסגלס. (גליונות ע"א-פ"ד)
- תשס"ט - מנחם מענדל הלוי קירש, שלמה ברדה, יחיאל מיכל גרליק, משה לידר, חיים דוד לנדא, ישראל מערבי שלג (גליונות פ"ה-צ"א).
- תש"ע - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ב-צ"ז).
- תשע"א - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ"ח-ק"ו).
- תשע"ב - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשוילי. (גליונות ק"ז-ק"י).
- תשע"ג - יוסף מיכאלשוילי, מנחם מענדל שפרינגר, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי"א-קי"ב).
- תשע"ד - שרגא פרידמן, שמואל גינזבורג, יוסף יצחק אקסלרוד, יוסף חיים רוזנבלט, יוסף יצחק וילהלם (גליונות קי"ג-קי"ט).
- תשע"ה - יוסף יצחק אקסלרוד, משה הורוביץ, יוסף יצחק ווילהלם, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות ק"כ-קכ"ה).
- תשע"ו - מנחם מענדל משיח הכהן אוריאן, טוביה גינזבורג, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות קכ"ו-ק"ל).
- תשע"ז - טוביה גינזבורג, לוי הושיאר, יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל ששון, שניאור זלמן אקסלרוד.
- תשע"ח - יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל מיכאלשוילי, מנחם מענדל ששון, יוסף סגל, שניאור זלמן אקסלרוד.(גליונות קל"ה- קל"ח)
מערכת פלפולים
- שערי ישיבה - א' - יצא לאור בשנת תשמ"ז.
- שערי ישיבה - ב' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
- שערי ישיבה - ג' - יצא לאור בשנת תשנ"ג.
- שערי ישיבה - ד' - יצא לאור בשנת תשס"א, חברי המערכת: שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי. מאיר ערד, יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.
- שערי ישיבה - ה' - יצא לאור בשנת תשס"ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.
- שערי ישיבה - ו' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשי, דוד מינסקי.
- שערי ישיבה - ז' - יצא לאור בשנת תשס"ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.
- שערי ישיבה - ח' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ו, על ידי חברי המערכת: יי"צ אהרן, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב, אברהם זקס, ישראל מעל. הודפס בקיץ תשע"ד.
- שערי ישיבה - ט' - הוכן לדפוס בשנת תשס"ז. הודפס בקיץ תשע"ד.
- שערי ישיבה - י' - יצא לאור בשנת תשס"ח, חברי המערכת: מ"מ גינזבורג, נחמן לרנר, מנחם שניאור מיודובניק.
- שערי ישיבה - י"א - יצא לאור בשנת תשס"ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן.
- שערי ישיבה - י"ב - יצא לאור בשנת תש"ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.
- שערי ישיבה - י"ג - יצא לאור בשנת תשע"א, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.
- שערי ישיבה - י"ד - הוכן לדפוס בשנת תשע"ד - י"א ניסן, ועדיין לא ראה את אור הדפוס. חברי המערכת: אורי' חיים עמרני, דב ברק משה, מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד.
- שערי ישיבה - ט"ו - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: מענדי בן שמואל, מאיר נוטיק, מענדי טל, מענדי הלפרין, אביחי קופצ'יק.
- שערי ישיבה - ט"ז - יצא לאור בשנת תשע"ה, חברי המערכת: אברהם מ"מ בטוניאשוילי, ישראל ברדה, מנחם מענדל חרמ"ץ, שלום פופר, יוסף חיים רוזנבלט.
- שערי ישיבה - י"ז - יצא לאור בשנת תשע"ז, חברי המערכת: שניאור זלמן סנגאוי, שניאור זלמן ליפסקר, שמואל גרוזמן, מיכאל מולר, משה פרידמן, ברדה.
- שערי ישיבה - י"ח - יצא לאור בשנת תשע"ט, חברי המערכת: מנחם מענדל גורביץ, שניאור זלמן ויספיש, ישראל שם טוב כהן, מנחם מענדל כהן, משה מרדכי עמרמי.
הוצאות לאור נוספות
במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:
- גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או הדבר מלכות השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: "קנאת סופרים". החוברות החלו להידפס בתש"ע. כיום, מערכת התמימים מדפיסה חוברות אלו תחת השם הערות.
- מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע"א).
קישורים חיצוניים
הספר "שערי ישיבה" יא באתר חב"ד אינפו 
הערות שוליים
- ↑ אשר מתוכם ישנם שני קבצים שכל כולם עוסקים בגאולה ומשיח - הדרך הישרה, קובץ אחד יצא לאור בשנת התשע"א, וקובץ שני יצא לאור בשנת התשע"ח - חיים שנה לנשיאות
- ↑ באותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מההישיבה הקטנה שפעלה אז בראשות הרב יצחק אייזיק לנדא, שהיתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב"דיות.