משה יהודה לייב לנדא
| משה יהודא ליב לנדא | |
|---|---|
[[קובץ: אב בית הדין ורב העיר בני ברק | |
| הרב לנדא | |
| לידה | ט' תמוז תרצ"ה |
| רמתיים | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | חסידות חב"ד. |
| תפקידים נוספים | ראש מערכת כשרות מהודרת. |
המונח "הרב לנדא" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לנדא (פירושונים).
הרב משה יהודא ליב לנדא (יליד שנת תרצ"ה, 1935) הינו הרב הראשי של בני ברק, ראש מערכת כשרות מהודרת במיוחד. בעבר, כיהן כר"מ ועד היום הינו חבר בהנהלה הרוחנית של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בט' תמוז תרצ"ה בעיר רמתיים[1], לאביו הרב יעקב לנדא (ששנה לאחר מכן נבחר לכהן כרבה של בני ברק, ונשא בתפקיד במשך יובל שנים) ונקרא על שם סבו - אבי אביו.
בצעירותו למד בישיבת פונוביז ותומכי תמימים לוד ב'פרדס' אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
לאחר נישואיו, התמנה כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, וכחבר לשכת עזרת תמימים שנוהלה על ידי אביו.
לאחר פטירת אביו בכ"ו שבט תשמ"ו עזב את עבודתו כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והתמנה למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת הרבי, שבתקופה זו התבטא במענה אליו: "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שיהיה רב בעיר ואם בישראל, והוא מסתפק??..."
פרשת המינוי לרבנות
בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר דאז, ר' משה אירינשטיין - חסיד גור: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב שמואל הלוי וואזנר לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.
לקראת ה'שלושים' לרב הזקן חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל".
כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ העדה החרדית קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא.
שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב יוסף יצחק בלינוב, לרב מרכז העיר. בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר[2].
הרב לנדא מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש עומד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת הכשרות המהודרת ביותר בעולם. בשנת תשס"ו חתמו כל אדמו"רי בני ברק על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא[דרוש מקור].
משפחתו
- אחיו
- הרב אברהם חיים אליהו לנדא - מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.
- בניו
- בנו בכורו: הרה"ח שלמה זלמן לנדא - ראש ישיבת חבד-ליובאוויטש ברעננה ומשפיע בקהילות חב"ד רעננה ובני ברק.
- הרב חיים יצחק אייזיק לנדא - מראשי ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ואחראי של מערכת הכשרות 'הרב לנדא' מטעם אביו.
- הרב ישראל לנדא שליח הרבי בטורונטו.
- הרב יוסף לנדא. לונדון.
- הרב מנחם לנדא שליח הרבי בסאן פראנסיסקו, קליפורניה.
- הרב שניאור שמחה לנדא שליח הרבי בנתניה מטעם חב"ד בקמפוס.
- חתנו: הרב יוסף יצחק בלינוב - רב מרכז העיר בני ברק.
- חתנו: הרב נתן וינקלר.
- חתנו: הרב אליהו וינברג.
קישורים חיצונים
- ביקור הרב לנדא אצל הרבי
- מה זה מקוה חב"ד?, בתוך "פרד"ס חב"ד", קיץ תשס"ג (גיליון 11)
- על כבוד, רבנות והלכות חדשות - מתוך אתר מרכז רבני אירופה כ סיוון התשס"ז (06.06.2007)
- והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח, ערב שבת פרשת קורח, ב' תמוז תשע"ח - בתוך גליון 'המודיע'
הערות שוליים
- ↑ אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.
- ↑ לקריאת המכתב.