הרב יוסף ישעי' ברוין
[[קובץ:|250px]]
הרב יוסף ישעיה ברוין רבה של שכונת קראון הייטס
לידה ד' בניסן תשל"א
פלטבוש
מקום פעילות אוסטרליה, קראון הייטס
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים רב קהילת צמח צדק בסידני שבאוסטרליה ומשפיע בקהילה ובישיבת תומכי תמימים המקומית


הרב יוסף ישעיה ברוין (יליד שנת תשל"א, 1971) הוא מרא דאתרא וחבר הבית דין צדק בשכונת קראון הייטס. בעבר כיהן כרב קהילת צמח צדק בסידני שבאוסטרליה, משפיע בקהילה ובישיבת תומכי תמימים המקומית.

הרב יוסף ישעיה ברוין (בעת מעמד הכתרתו לרב שכונת קראון הייטס - י"ב בשבט תשע"א)

תולדות חיים

הרב ברוין נולד בד' ניסן תשל"א לר' חיים אליעזר ברוין, רב בפלטבוש ובנו של הרב שלמה זלמן ברוין מחבר סדרת "שערים המצויינים בהלכה". בבחרותו למד בישיבת "חתם סופר" ו"כוכב מיעקב טשעבין". במהלך תקופה זו התקרב לחסידות חב"ד ולרבי בפרט, והי' מגיע לבקר תכופות ב 770. במהלך לימודיו בטשעבין התקרב לחסידות חב"ד לגמרי ועבר לישיבת תומכי תמימים קרית גת, שם התקרב למשפיע הרב משולם זושא אלפרוביץ'. בהמשך למד גם בישיבות; אהלי תורה קראון הייטס, ישיבה גדולה דסידני ותומכי תמימים המרכזית 770. בתקופת לימודיו ב-770 נמנה על צוות החוזרים והמניחים של הרבי.

הרב נשא את בתו של הרב חיים שלום דובער ליפסקר. במקביל שימש גם כעורך הפסקים של הרב יהודה קלמן מארלו ושאר חברי הבד"ץ, יחד עם עבודתו בסדרת 'שערים המצויינים בהלכה' של סבו.

בחודש תמוז תשנ"ד עסק בהוצאתו לאור של הספר 'והוא יגאלנו', המחזק את אמונת החסידים בחייו הנצחיים של הרבי כמלך המשיח ובאמונה הוודאית שהוא יגאל את עם ישראל תיכף ומיד. באלול באותה שנה י"ל הספר מתורגם על ידו לאנגלית.

בשנה תשנ"ה היגר לסידני וכעבור זמן קצר מונה למנהל המתיבתא ולרב קהילת צמח צדק. תקופה מסויימת שימש כסיו"ר ועד רבני סידני. במהלך שהותו בסידני היה בקשר הדוק עם הרב יצחק דוד גרונר. בשנת תשס"ח פעל והצליח לאחד בין קהילתו לקהילת 'ישיבה סנטר' בהנהגת הרב פנחס פלדמן[1].

הרב ברוין כותב מאמרים תורניים וחינוכיים, המתפרסמים בקובצי ההערות של אוהלי תורה, בגליון התמים ובאתר חב"ד אורג.

בחירתו לחבר הבד"צ דקראון הייטס

בחודש אלול תש"ע הוכרז[2] כמועמד לבד"ץ קראון הייטס מטעם הרב אהרון יעקב שווי. בכ"ו באלול תש"ע נבחר ברוב קולות לרב השכונה[3], כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו בעדו[4].

ביום י"ב שבט תשע"א הוכתר הרב ברוין לרב השלישי בהרכב בית הדין בקראון הייטס, לצד הרבנים המכהנים הרב אזדבא והרב שווי[5].

חבר הבי"ד הרב אזדאבא הגיש ערעור על בחירתו של הרב ברוין בטענה שהתמודד לרבנות ללא תעודת סמיכה, הערעור נדחה על ידי אב בית הדין הרב רוזנברג שקבע בפסק דין מנומק[6] כי הרב ברוין הוסמך עוד לפני הבחירות בסמיכת "יורה יורה", לאחר מכן הגישו[7] שלושה מתושבי השכונה מספר טיעונים לביה"ד של הזבל"א שהוסמך לדון בנושא, ומשנדחו - יצאו לבי"ד לא חב"די מבורו פארק ששלחו כתב "עיקול"[8], בו הם "מורים" לועד הקהל שלא לקיים את פסק הדין של הזבל"א, ולא למנות את הרב ברוין כרב השכונה. משכך, פנה וועד הקהל לבית דין נייטרלי, בשאלה: האם עליו לפעול לפי ה"עיקול", או שמא אין העיקול מחייבו מכיון שהוא כפוף לביה"ד של הזבל"א שפסק דברים ברורים בנושא. בתשובה[9] נכתב כי לאחר שהדיינים בדקו את הנושא ועיינו בכובד ראש בכל המסמכים, הם פוסקים כי אין מקום לכל ערעור או עיקול בנושא, וכל מי שיש לו טענות או ערעורים עליו לפנות אך ורק לביה"ד של הזבל"א שהוסמך לטפל בנושא.

עם עקירתו של הרב ברוין מסידני לקראון הייטס, וכניסתו לכהן בפועל כאחד מרבני השכונה, הורגש שינוי משמעותי לטובה בכל פעולותיו של בית הדין של שכונת קראון הייטס. כשהדגש העיקרי הוא על חיזוק הקשר בין בית הדין לקהילה, דבר המתבטא בדפי הדרכה הלכתיים בסמיכות לחגים, ביקורים תכופים בבתי הכנסיות הרבים הפזורים בשכונה, עלון עונתי המדווח על פעילות הרבנים בבית הדין ושעות קבלת הקהל, ועוד.

פעולתיו בשכונת קראון הייטס

  • בשנים תשע"ה - ע"ו הוציא מהדורה יומית שנקראת "הלכה טו גו" (הלכה ללכת) שזה מהדורה יומית של בערך כדקה, שבה הוא מקיף ענין הלכתי אקטואלי. יצאו לאור עד עכשיו כ 700 הלכות.
  • מאז היבחרו התחיל הרב להוציא קונטרס הלכה למעשה לפני החגים, בעברית ואנגלית. בקונרסים משלב הלכה ומנהג והילכתא למשיחא.

עניני משיח וגאולה

לרב ברוין קאך מיוחד בקיום הוראת הרבי ללמוד ולחיות עניני גאולה ומשיח

  • בקובצים שמוציא לחגים, מבאר כמה וכמה הלכות כיצד ינהגו לעתיד לבא.
  • בקובץ הערות וביאורים פ' אמור תנש"א עשה הרב מפתח של החקירות של הרבי באופן קיום תורה ומצוות לעתיד לבא (פרסם מפתח חלקי)

פסקיו המפורסמים

  • ממשיך בדעת הרב מרלאו על איסור אמירת קורבנות לפני זמן מנחה גדולה, ובזה הם חלוקים על הרב אזדבא.
  • פוסק שכאשר מניחים ליהודי תפלין של ראש בלבד (במבצעים וכדומה) יש לברך על מצות תפלין. (וחולק על הרב יקותיאל פרקש בזה).
  • אסר על הקמת עירוב בשכונת קראון הייטס באופן של חוט שעושים צורת הפתח, ונימק שכן רצון הרבי. (לא רצה לכתוב נימוקים הלכתיים בכותבו, שאין צורך בזה כאשר הרבי בעל הבית, והרבנים בעלי בתים והם המחלטים בזה).
  • אוסר טלטול יהודי כסא גלגלים בשבת אף על ידי נוכרי.
  • מורה על סינון המים לשתיה ובישול בברוקלין, על כל פנים מחמת הספק.


  • בכינוס תורה בחול המועד פסח תשע"ח ב 770, הורה למעשה, שעל הזמניים האמיתיים אפשר לנהוג רק לחומרא ולא לקולא, ובזה הוא חלוק על כמה רבנים בחב"ד שמורים לנהוג כך ודבריהם התפרסמו באתר חב"ד אורג.

משפחתו

  • אחיו הרב משה שמואל המכהן כרב ודיין במונסי
  • אחיו הרב אברהם יעקב המכהן כמנהיג רוחני בקהילת נייטרא

קישורים

שיעורי וידאו:

טורים וראיונות:

הערות שוליים