אחי תמימים תל אביב

אחי תמימים תל אביב
[[קובץ:[[קובץ:ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg\|250px]]\|250px]] המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16
אפיון	ישיבה קטנה
תאריך יסוד	ראש חודש אייר תרח"צ
תאריך סגירה	התמזגה עם אחי תמימים ראשון לציון
מיקום	תל אביב
מייסד	הרב אליעזר קרסיק
ראש הישיבה	הרב חיים שאול ברוק
משגיח ראשי	הרב ניסן הבר
מנהל גשמי	הרב אליעזר קרסיק, הרב משה דובער גנזבורג, הרב שמריהו גוראריה
מספר תלמידים	כמה עשרות

אחי תמימים תל אביב הינה ישיבה חב"דית שהוקמה בשנת תרח"צ מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות לארץ ישראל בין השנים תרצ"ה-תרצ"ו, ומתלמידי חדר בני תמימים.

במהלך חודשי החורף תרח"צ, התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ורמת גן, ולבסוף הוחלט לשאול את אדמו"ר הריי"צ האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב אליעזר קרסיק שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

פתיחת הישיבה

חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע חודש אדר, מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית, ואכן בראש חודש אייר - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.

הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות אנ"ש, ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.

מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם אדמו"ר הריי"צ.

תומכי תמימים

החל משנת תש"ו נפתחה בעיר תל אביב גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

הנהלת הישיבה

מנהל הישיבה: הרב אליעזר קרסיק (ואחר כך הרב משה אקסלרוד).

הועד הרוחני:

הועד הכספי:

צוות הישיבה:

הרב חיים שאול ברוק - ראש ישיבה^[^{דרוש מקור]}, משפיע ומשגיח (בתקופות שונות).
הרב שלמה חיים קסלמן - משפיע.
הרב נחום גולדשמיד - משפיע.
הרב ניסן הבר - משגיח.

הר"מים:

הרב קופילוביץ' - ר"מ לתלמידים הצעירים.
הרב שלום נח ברזובסקי.
הרב יהושע דוד פוברסקי (שלאחר זמן נתמנה לראש ישיבת פונוביז').
הרב ניסן עבער.
הרב רפאל נחמן כהן.
הרב דוד חנזין.

משגיחים:

הרב יצחק ברמן - משגיח בנגלה.
הרב שמואל זלמנוב - היה תקופה קצרה משגיח בחסידות.

תלמידים מפורסמים

הרב יצחק גנזבורג
הרב יואל כהן
הרב אורי בן שחר
הרב שלום דוב ליפשיץ
הרב יעקב פלס
הרב שניאור זלמן לוין
הרב זושא וילימובסקי
הרב ישראל צבי הבר
הרב שלמה ברמן - בן למשפחה ליטאית (עבר לאחמ"כ לפוניבז') נשא את בתו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי, לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבה בפוניבז'.
הרב שלמה קופצ'יק

לקריאה נוספת

שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי - ביוגרפיה של הרב אליעזר קרסיק, תשע"ב.
מנחם זיגלבוים, דוד עבדי - ביוגרפיה של הרב דוד חנזין, תשס"ג.
יצחק גינזבורג, חייל בשירות הרבי - אוטוביוגרפיה, תשנ"ט.
שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ג.
זושא וולף, ימי תמימים, תשס"ד - תשע"ב.
יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב

קישורים חיצוניים