כפר חב"ד
כפר חב"ד נוסד כיישוב חקלאי המיועד לחסידי חב"ד. הישוב הוקם בכ"א אייר תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מרוסיה בתום השואה.
ראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק בראשות הרב אליעזר קרסיק, פעלו בכדי לאתר שטח מתאים. אז הוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ.
תחילה התיישבו החסידים בבתים נטושים של ספריא, לא רחוק מתל אביב, ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, המשיך אדמו"ר שליט"א לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.
בתחילה היו קשיים רבים, והרב אליעזר קרסיק והרב פנחס אלטהויז מראשי אגודת חסידי חב"ד הקדישו כוחות רבים בכדי לסייע לכפר הצעיר להתפתח, למרות הכל.
במהלך השנים הכפר גדל והתפתח, ונכון לשנת תשס"ו מתגוררים בו למעלה מ-1500 משפחות, למעלה מ-8000 תושבים (הכפר המאוכלס ביותר בארץ). כמו כן, בשנת תשמ"ו (1986) הוקם במקום העתק של בנין "770".
רבני כפר חב"ד
- הרב שניאור זלמן גרליק רבו הראשון של כפר חב"ד.
- הרב נחום טרבניק חתנו של הרב גרליק.
- הרב מרדכי אשכנזי הרב הנוכחי של כפר חב"ד. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב אליעזר קרסיק.
ראשי כפר חב"ד
בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד ניהלו תחת אחריות וחסות של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב אליעזר קרסיק יו"ר אגודת חסידי חב"ד והרב פיני'ע אלטהויז פעלו בדרכים שונות, בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר, יוכל לפעול, למרות השינויים בחברי הוועד וביו"ר שאירעו כל זמן קצר.
משנת תש"כ חלה מהפיכה דרמטית בכפר חב"ד, כאשר הרב שלמה מיידנצ'יק מונה ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את כפר חב"ד - הבתים במרכז הכפר, ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו, הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים בלתי יאמנו, עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום את ראשי הממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.
אחריו בתפקיד כיהן הרב מנחם לרר ובשנים האחרונות הרב בנימין יאמי ליפשיץ. השניים האחרונים עשו ועושים רבות למען תושבי כפר חב"ד.
לצד עסקנים רישמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רישמיים והן כאשר פרשו מהתפקיד והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:
הרב זושא וילימובסקי הפרטיזן, שפעל ללא לאות, בתוקף תפקידו כמזכיר וועד כפר חב"ד, וגם לאחר שפרש, במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק והן לצידו של הרב מנחם לרר.
הרב יונה איידלקופ שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי.
הרב ברוך גופין.
הרב דוד חן.
הרב איצ'ה מענדל ליס.
הרב מענדל פוטרפס
הרב אפרים וולף.
ועוד.
מוסדות חינוך
עם הקמת כפר חב"ד נוסד תלמוד תורה.
בשנים הבאות נוסד בית ספר חקלאי במסגרתו נוסדו גם בית ספר לדפוס ובית ספר לנגרות או בשם המקובל הכולל את כל המסגרות - בית ספר למלאכה. כל אלו הוקמו במאמצים משותפים על ידי: ועד כפר חב"ד, הנהלת ישיבת תומכי תמימים לוד, וראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק, בעידודו הנמרץ של כ"ק אדמו"ר שליט"א.
בראש חודש אייר תשט"ז (1956) התרחש אסון בבית הספר למלאכה, כאשר ערבים חדרו למקום ורצחו חמישה מהתלמידים ומדריך נוסף. על שמם הוקמה בבית הספר המחלקה לדפוס, הקרויה בשם יד החמישה.
כיום, מוסדות חינוך רבים קיימים בכפר חב"ד, החל ממעונות ילדים בית-ספר תלמודי תורה וישיבות. זאת, כאשר רוב התושבים עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום רפתות, כוורות דבש ופרדסי הדר.
בהתפתחותו הכפר ניצב ברשימה הראשונה בעמק לוד, כאשר בניין במועצה האזורית ממוקם בכפר; 3 צרכניות מתפקדות בכפר, חנויות בגדים, תכשיטים, דגים, משחטת עופות ו2 איטליזים; 8 שכונות.
כפר חב"ד ב'
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קרית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר, ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללת להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" (אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון).
הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב שמואל חפר, ובהקמה נעזר ביו"ר וועד כפר חב"ד הרב שלמה מיידנצ'יק. עוד היו לו לעזר: הרב זושא וילימובסקי ור' יונה איידלקופ.
בקרית החינוך לומדות כ־800 תלמידות מכל הארץ, וגרות שם כמה עשרות משפחות ומשפחות אנשי הצוות. וכמה דירות שמשמשות פנמיה לבנות הסמינר.
קישורים חיצוניים
סקירה על החשמל בכפר חב”ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים