33,626
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הרוגוצ'ובר נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן שמו. אביו ר' פישל רוזין היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. האב שעמד מהר מאוד על טיב בנו הביאו בעודו ינוקא לפני רבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] שברך את הילד בלומדות. לאחר כמה שנים בגיל בר מצווה הביאו אביו לרבי יוסף בר סולובייצ'יק, "בית הלוי", והוא הזמינו ללמוד עם בנו, לימים [[רבי חיים מבריסק]]. | הרוגוצ'ובר נולד בעיר רוגאצ'וב בבלארוס ומכאן שמו. אביו ר' פישל רוזין היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. האב שעמד מהר מאוד על טיב בנו הביאו בעודו ינוקא לפני רבו [[אדמו"ר הצמח צדק]] שברך את הילד בלומדות. לאחר כמה שנים בגיל בר מצווה הביאו אביו לרבי יוסף בר סולובייצ'יק, "בית הלוי", והוא הזמינו ללמוד עם בנו, לימים [[רבי חיים מבריסק]]. | ||
== | ==ביוגרפיה== | ||
הרב יוסף רוז'ין נולד בשנת [[תרי"ח]] ברוגצ'וב (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו היה עם אביו אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] והוא בירכו שיהיה למדן תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], מניח עליו את ידיו. כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי [[יוסף דב סולוביצ'יק]] מ[[בריסק]], שם למד בחברותא עם בנו ר' חיים סולובייצ'יק. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושם התקשר ל[[חסידות חב"ד]]-[[ליובאוויטש]]. | |||
בגיל שמונה עשרה התחתן עם רעייתו מבית גורפינקל מוורשה ובמשך שמונה שנים עסק רק בתורה על כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת [[תרמ"ט]] התמנה על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובן דודו [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|רבי שלמה זלמן שניאורסון]] ל[[רב]] בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי [[חב"ד - קפוסט]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נתקע ב[[פטרבורג]] ובמשך עשר שנים שימש כרב החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק. | |||
הרב יוסף רוזי'ן היה יוצא דופן בהתמדתו ב[[תורה]]. חריפותו וגאונותו הם נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו. ספריו "צפנת פענח" על התורה, הש"ס והרמב"ם עמוקים עד מאוד ורק יחידי סגולה יכולים לרדת לסוף דעתו. | |||
ביום [[י"א באדר]] בשנת [[תרצ"ו]] נפטר בוינה ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו, דווינסק. | |||
==תיאור גדלותו התורנית== | ==תיאור גדלותו התורנית== | ||