יחזקאל אברמסקי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה}}
-רבי '''יחזקאל אברמסקי''' זצ"ל מגדולי התורה בדורו.
+רבי '''יחזקאל אברמסקי''' זצ"ל מגדולי התורה בדורו, (ידוע על שם ספרו "חזון יחזקאל"), היה מוסר שעורים בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק,]] הוכתר כנשיא ועד הישיבות ולאחד מראשי החינוך העצמאי, ונחשב לאחד ממנהיגיה החשובים ביותר של היהדות התורנית בארץ ישראל.
+==תולדותיו==
 נולד בכפר דשקאווצי בפלך גרודנא בו' אדר [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה בלימוד התורה מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] [[סמיכה|נסמך להוראה]] על ידי הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טעלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", ובתרס"ז עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז.
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ב[[תש"ה]] הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל – נחלת עם ישראל". ענינו של ספר זה הוא לבאר את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארץ הקודש לגבולותיה התורניים. "ואשרי האיש שיש לו חלק בבנין הארץ בחומר וברוח. בעבודה חומרית הוא משדד את אדמתה בונה ערים ונוטע כרמים, וברוחו הוא מרגיש אותה ההרגשה האצילית שרגליו עומדות על קרקע המשכן של ישראל ותורתו". בשנת [[תש"י]] בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב.
-ב[[תשי"א]] עלה ל[[ירושלים]] והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו "חזון יחזקאל", וזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס{{הערה|וע"ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך לקרית גת.}}. היה מוסר שעורים בישיבת סלבודקה בבני ברק, הוכתר כנשיא ועד הישיבות ולאחד מראשי החינוך העצמאי, ונחשב לאחד ממנהיגיה החשובים ביותר של היהדות התורנית בארץ ישראל.
+ב[[תשי"א]] עלה ל[[ירושלים]] והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו חזון יחזקאל שזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס{{הערה|וע"ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך לקרית גת.}}.
-נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ו]] בן תשעים שנה, ונטמן בהר המנוחות.
+נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ו]]
+בן תשעים שנה, ונטמן בהר המנוחות.
 ==הקשר עם חב"ד==
@@ שורה 23: / שורה 24: @@
 לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים לרוסיה להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, אדמו"ר הריי"צ היה מכנהו בשם "התוספתא"...{{הערת שוליים|מפי בנו ר' שמעון אברמסקי מלונדון, בשם [[חיים ליברמן]].}}
-היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרה"ח ר' רפאל כהן ז"ל{{הערת שוליים|אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן שי' ראה בספרו ע' 16-7: "יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי שליט"א. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני ע"י אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?"..רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני ע"י כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.}}
+היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרה"ח ר' רפאל כהן ז"ל{{הערת שוליים|אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן  ראה בספרו ע' 16-7: "יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני ע"י אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?"..רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני ע"י כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.}}
 ==בלונדון==
 בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון ב[[כ"א באדר]] שני [[תרצ"ב]]{{הערת שוליים|אגרת ד'רטו.}} כותב אליו הרבי:
@@ שורה 31: / שורה 32: @@
 הרב אברמסקי מוזכר במכתבי הרבי לגבי מספר רב של נושאים. הקשר ביניהם היה הדוק ועקבי{{הערת שוליים|ראה אגרת א'שצו מז' ניסן תש"א: "מידידי הרה"ג הר"י שליט"א אבראמסקי נתקבלו כמה טלגרמות"). דוגמא לענינים הנדונים במכתבים: וועד עולמי של רבנים לעזרת יהדות רוסיה. מינוי הרב אברמסקי לאחד מחברי הוועד (כ"ז מנ"א תש"א אגרת א'תקה). יום [[תענית ציבור]] עולמי. ביוזמת הרבי ובחתימת הרב אברמסקי (י"א אלול תש"א א'תקכ). עזרה ליהדות רוסיה עבור קמחא דפסחא. בשיתוף פעולה עם הרב אברמסקי (י"ב אדר תש"ב א'תשכב ובמכתבים רבים).}}
-[[בתש"ב]] פעלו הרבי והוא על עזרה ליהדות רוסיה עבור קמחא דפסחא{{הערת שוליים|אגרות קודש י"ב אדר תש"ב א'תשכב ובמכתבים רבים.}}.
+[[בתש"ב]] פעלו הרבי והוא על עזרה ליהדות [[רוסיה]] עבור [[קמחא דפסחא]]{{הערת שוליים|אגרות קודש י"ב אדר תש"ב א'תשכב ובמכתבים רבים.}}.
 ביום [[ג' אייר]] [[תש"ז]] ג'כט כותב אליו הרבי הרי"צ: "כבוד ידידי הרב הגאון הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, בעל מדות תרומיות אי"א מוהר"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי", המכתב הוא בענין ביקורו של הגה"ח הרש"ג זצ"ל באירופה. בט"ו מ"ח תש"ח ג'קכז אל הרה"ח ר' בן ציון שם טוב השוהה בלונדון: "בודאי ביקר..את הרב הגאון הנודע מוה"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי, יפרוס בשלומו ויגיד לו ברכתי".