לדלג לתוכן

מנחם מענדל סמירין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ הגהה
מ הגהה
שורה 4: שורה 4:


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד בשנת [[תר"ל]] לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג מבויובקה.
נולד בשנת [[תר"ל]] לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג מבויובקה ולאמו מרת בת־שבע.


בהגיעו לגיל ה[[נישואין|נשואין]] נישא למרת חי' מוסיע<ref>נולדה [[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] [[תרל"ג]]. נפטרה [[כ"ז במנחם אב|כ"ז אב]] [[תרצ"ו]].</ref> - בתו של ר' שלמה זלמן בן ר' משה חפץ ומרת שרה בתי' איטגין.
בהגיעו לגיל ה[[נישואין|נשואין]] נישא למרת חי' מוסיע<ref>נולדה [[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] [[תרל"ג]]. נפטרה [[כ"ז במנחם אב|כ"ז אב]] [[תרצ"ו]].</ref> - בת ר' שלמה זלמן (בן ר' משה חפץ) ומרת שרה בתי' איטגין.


את אומנות ה[[שחיטה]] למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, ה[[שוחט]] ר' שלמה זלמן<ref>ראה מינויו כשו"ב ב"[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.</ref>. וזאת לאחר שקיבל [[סמיכה לרבנות]]. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק ב[[שחיטה]] על העיסוק ב[[רבנות]], שבה נעשית ה[[תורה]] "קרדום לחתוך בה".
את אומנות ה[[שחיטה]] למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, ה[[שוחט]] ר' שלמה זלמן<ref>ראה מינויו כשו"ב ב"[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.</ref>. וזאת לאחר שקיבל [[סמיכה לרבנות]]. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק ב[[שחיטה]] על העיסוק ב[[רבנות]], שבה נעשית ה[[תורה]] "קרדום לחתוך בה".
שורה 12: שורה 12:
אחרי פטירתו של ר' שלמה זלמן, בשנת [[תרע"א]], מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו<ref>ראה "[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 231 ואילך.</ref>. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.
אחרי פטירתו של ר' שלמה זלמן, בשנת [[תרע"א]], מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו<ref>ראה "[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 231 ואילך.</ref>. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.


בשנת [[תרע"ו]], כשנפטר הרב הזקן [[מרדכי מרגליות|רבי מרדכי]], בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה ה[[עיירה]] ללא [[מורה הוראה]]<ref>לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר ([[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון 528 עמ' 58).</ref>. את כל השאלות ב[[כשרות]] היו שואלים את ה[[שוחט]] הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין-תורה", ישבו בדין: ה[[שוחט]], [[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול ואחד הסוחרים.
בשנת [[תרע"ו]], כשנפטר הרב הזקן [[מרדכי מרגליות|רבי מרדכי]], בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה ה[[עיירה]] ללא [[מורה הוראה]]<ref>לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר ([[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון 528 עמ' 58).</ref>. את כל השאלות ב[[כשרות]] היו שואלים את ה[[שוחט]] הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: ה[[שוחט]], [[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול ואחד הסוחרים.


פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת ה[[שחיטה]], הי' [[פוסק]] שאלות ב[[כשרות]], יושב ב"דיני-תורה" כנ"ל וגם שימש ה[[מוהל]] ב[[עיירה]] ובכפרי הסביבה. כל [[יולדת]] היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן הי' ה[[גבאי]] ב[[בית המדרש]] הליובאוויטש'ער, בעל ה[[תקיעה]] וה[[בעל קורא|בעל-קורא]]. את כל פעולותיו הי' עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן הי' מוצא זמן למסור שיעור ב[[דף היומי]] ב[[גמרא]], ופרק שבועי ב[[משניות]]<ref>[[אהלי ליובאוויטש]], [https://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=30436 חלק ב'] - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39-40.</ref>.
פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת ה[[שחיטה]], הי' [[פוסק]] שאלות ב[[כשרות]], יושב ב"דיני־תורה" כנ"ל וגם שימש ה[[מוהל]] ב[[עיירה]] ובכפרי הסביבה. כל [[יולדת]] היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן הי' ה[[גבאי]] ב[[בית המדרש]] הליובאוויטש'ער, בעל ה[[תקיעה]] וה[[בעל קורא|בעל־קורא]]. את כל פעולותיו הי' עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן הי' מוצא זמן למסור שיעור ב[[דף היומי]] ב[[גמרא]], ופרק שבועי ב[[משניות]]<ref>[[אהלי ליובאוויטש]], [https://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=30436 חלק ב'] - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39-40.</ref>.


הרב זמירין נסע תדיר ל[[ליובאוויטש]], שם היה שומע [[חסידות]] מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] לפני ה[[חסידים]] שהיו מתאספים בביתו ב[[מוצאי שבת|מוצאי שבתות]]{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - גליון 528.}}.
הרב זמירין נסע תדיר ל[[ליובאוויטש]], שם היה שומע [[חסידות]] מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] לפני ה[[חסידים]] שהיו מתאספים בביתו ב[[מוצאי שבת|מוצאי שבתות]]{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - גליון 528.}}.

גרסה מ־23:00, 28 בינואר 2026

הרב מנחם מענדל סמירין
כתב מינויו כשו"ב במקום חותנו

הרב מנחם מענדיל ליב סמירין (תר"ל - כ"א אדר א' תש"ח) היה מחשובי חסידי חב"ד בדיסנא ושוחט בעיירה.

תולדות חיים

נולד בשנת תר"ל לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג מבויובקה ולאמו מרת בת־שבע.

בהגיעו לגיל הנשואין נישא למרת חי' מוסיע[1] - בת ר' שלמה זלמן (בן ר' משה חפץ) ומרת שרה בתי' איטגין.

את אומנות השחיטה למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, השוחט ר' שלמה זלמן[2]. וזאת לאחר שקיבל סמיכה לרבנות. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק בשחיטה על העיסוק ברבנות, שבה נעשית התורה "קרדום לחתוך בה".

אחרי פטירתו של ר' שלמה זלמן, בשנת תרע"א, מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו[3]. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.

בשנת תרע"ו, כשנפטר הרב הזקן רבי מרדכי, בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה העיירה ללא מורה הוראה[4]. את כל השאלות בכשרות היו שואלים את השוחט הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: השוחט, גבאי בית הכנסת הגדול ואחד הסוחרים.

פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת השחיטה, הי' פוסק שאלות בכשרות, יושב ב"דיני־תורה" כנ"ל וגם שימש המוהל בעיירה ובכפרי הסביבה. כל יולדת היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן הי' הגבאי בבית המדרש הליובאוויטש'ער, בעל התקיעה והבעל־קורא. את כל פעולותיו הי' עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן הי' מוצא זמן למסור שיעור בדף היומי בגמרא, ופרק שבועי במשניות[5].

הרב זמירין נסע תדיר לליובאוויטש, שם היה שומע חסידות מאדמו"ר הרש"ב ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את מאמרי החסידות לפני החסידים שהיו מתאספים בביתו במוצאי שבתות[6].

עלה לארץ הקודש בשנת תרצ"ו[7].

נפטר בירושלים ביום שלישי, כ"א אדר א', תש"ח.

משפחתו

בניו:

  • בנו, משה מאיר[8]
  • בנו, יצחק[9]
  • בנו, שמואל מרדכי[10]
  • בנו, יהודה יוסף[11]
  • בנו, לוי[12]
  • בנו, ישראל[13]
  • בנו, דוד הירש[14]
  • בנו, זלמן[15]
  • בנו, שלום הי"ד

הערות שוליים

  1. ^ נולדה ט"ו שבט תרל"ג. נפטרה כ"ז אב תרצ"ו.
  2. ^ ראה מינויו כשו"ב ב"אוצר חסידי חב"ד - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.
  3. ^ ראה "אוצר חסידי חב"ד - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 231 ואילך.
  4. ^ לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר (בית משיח, גליון 528 עמ' 58).
  5. ^ אהלי ליובאוויטש, חלק ב' - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39-40.
  6. ^ בית משיח - גליון 528.
  7. ^ מסופר (תשורה חן-גרינברג - טבת תשפ"ב, ע' 28) שבעיר דיסנא היו שני שוחטים של בהמות גסות ואחד של עופות. אחד השוחטים של גסות החליט לעלות לא"י ושאל פי אדמו"ר הריי"ץ. בכלל לא החזיק מזה, אבל כאשר שאל מהשוחט, במה יתעסק? ענה לו שבניו בארץ ישראל, וכשיגיע יחליט, ואדמו"ר הסכים.
  8. ^ נולד י"ז חשוון תרנ"ו. נישא לזוגתו חסיא. נפטר י' סיון תשל"ה.
  9. ^ נולד כ' חשון תרנ"ח. נישא לזוגתו גניא. נפטר כ"ט ניסן תנש"א.
  10. ^ נולד כ"א טבת תר"ס. עלה לארץ הקודש בסוף שנת תר"פ. נישא לזוגתו שפרה בערך שנת תרפ"ז. נפטר ג' אדר ב' תשד"מ.
  11. ^ חבר וועד "איגוד יוצאי דיסנה והסביבה". נולד כ"ג חשוון תרס"ב. עלה לארץ הקודש בסוף שנת תר"פ. נישא לזוגתו תמר בערך שנת תרפ"ז. נפטר ט"ז חשוון תש"נ.
  12. ^ נולד בערך שנת תרס"ד. נרצח ע"י הנאצים בערך שנת תד"ש.
  13. ^ נולד ט"ז טבת תרס"ז. עלה לארץ הקודש בערך שנת תרפ"ה. נישא לזוגתו בלה בערך שנת תרצ"ג. נפטר ז' טבת תשס"א.
  14. ^ נולד ז' תשרי תר"ע. עלה לארץ הקודש. נפטר כ"ט אב תשס"ד.
  15. ^ נולד י"ז כסלו תרע"ג. עלה לארץ הקודש. נפטר י"ט טבת תשס"ד.