מנחם מענדל סמירין – הבדלי גרסאות

גרסה מ־10:59, 27 בינואר 2026

הרב מנחם מענדיל ליב סמירין (תר"ל - תש"ח) היה מחשובי חסידי חב"ד בדיסנא ושוחט בעיירה.

תולדות חיים

נולד בשנת תר"ל לאביו ר' דוד צבי (הירשל) המוזג במויובקה.

בהגיעו לגיל הנשואין נישא למרת חי' - בתה של ר' שלמה זלמן איטגין (חפץ) בן ר' משה חפץ.

את אומנות השחיטה למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, השוחט ר' שלמה זלמן^[1] - לאחר חתונתו. וזאת לאחר שקיבל סמיכה לרבנות. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק בשחיטה על העיסוק ברבנות, שבה נעשית התורה "קרדום לחתוך בה".

אחרי מותו של ר' שלמה זלמן, מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו^[2]. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.

כשנפטר הרב הזקן רבי מרדכי, בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה העיירה ללא מורה הוראה^[3]. את כל השאלות בכשרות היו שואלים את השוחט הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: השוחט, גבאי בית הכנסת הגדול ואחד הסוחרים.

פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת השחיטה, הי' פוסק שאלות בכשרות, יושב ב"דיני־תורה" כנ"ל וגם שימש המוהל בעיירה ובכפרי הסביבה. כל יולדת היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן הי' הגבאי בבית המדרש הליובאוויטש'ער, בעל התקיעה והבעל־קורא. את כל פעולותיו הי' עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן הי' מוצא זמן למסור שיעור בדף היומי בגמרא, ופרק שבועי במשניות^[4].

הרב זמירין נסע תדיר לליובאוויטש, שם היה שומע חסידות מאדמו"ר הרש"ב ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את מאמרי החסידות לפני החסידים שהיו מתאספים בביתו במוצאי שבתות^[5].

עלה לארץ הקודש בשנת תרצ"ו^[6].

נפטר בירושלים בשנת תש"ח.

משפחתו

מילדיו ונכדיו נספו בשואה, חלק נותרו מאחורי מסך הברזל. בנו שלום הי"ד נפל בעמק הירדן במלחמת השחרור בקרב על צמח, וכמה מבניו עלו ארצה והיו ממיישבי המושבה כנרת.

הערות שוליים

^ ראה מינויו כשו"ב ב"אוצר חסידי חב"ד - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.
^ ראה "אוצר חסידי חב"ד - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 231 ואילך.
^ לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר (בית משיח, גליון 528 עמ' 58).
^ אהלי ליובאוויטש, חלק ב' - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39־40.
^ בית משיח - גליון 528.
^ מסופר (תשורה חן־גרינברג - טבת תשפ"ב, ע' 28) שבעיר דיסנא היו שני שוחטים של בהמות גסות ואחד של עופות. אחד השוחטים של גסות החליט לעלות לא"י ושאל פי אדמו"ר הריי"ץ. בכלל לא החזיק מזה, אבל כאשר שאל מהשוחט, במה יתעסק? ענה לו שבניו בארץ ישראל, וכשיגיע יחליט, ואדמו"ר הסכים.

[1] ראה מינויו כשו"ב ב"אוצר חסידי חב"ד - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.

[2] ראה "אוצר חסידי חב"ד - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 231 ואילך.

[3] לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר (בית משיח, גליון 528 עמ' 58).

[4] אהלי ליובאוויטש, חלק ב' - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39־40.

[5] בית משיח - גליון 528.

[6] מסופר (תשורה חן־גרינברג - טבת תשפ"ב, ע' 28) שבעיר דיסנא היו שני שוחטים של בהמות גסות ואחד של עופות. אחד השוחטים של גסות החליט לעלות לא"י ושאל פי אדמו"ר הריי"ץ. בכלל לא החזיק מזה, אבל כאשר שאל מהשוחט, במה יתעסק? ענה לו שבניו בארץ ישראל, וכשיגיע יחליט, ואדמו"ר הסכים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 כשנפטר הרב הזקן [[מרדכי מרגליות|רבי מרדכי]], בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה ה[[עיירה]] ללא [[מורה הוראה]]<ref>לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר ([[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון 528 עמ' 58).</ref>. את כל השאלות ב[[כשרות]] היו שואלים את השוחט הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: השוחט, גבאי בית הכנסת הגדול ואחד הסוחרים.
-פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת ה[[שחיטה]], הי' [[פוסק]] שאלות ב[[כשרות]], יושב ב"דיני־תורה" וגם שימש ה[[מוהל]] ב[[עיירה]] ובכפרי הסביבה. כל [[יולדת]] היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן הי' ה[[גבאי]] ב[[בית המדרש]] הליובאוויטש'ער, בעל ה[[תקיעה]] וה[[בעל קורא|בעל־קורא]]. את כל פעולותיו הי' עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן הי' מוצא זמן למסור שיעור ב[[דף היומי]] ב[[גמרא]], ופרק שבועי ב[[משניות]]<ref>[[אהלי ליובאוויטש]], [https://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=30436 חלק ב'] - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39־40.</ref>.
+פעילותו חרגה הרבה מעבר לתחום מלאכת ה[[שחיטה]], הי' [[פוסק]] שאלות ב[[כשרות]], יושב ב"דיני־תורה" כנ"ל וגם שימש ה[[מוהל]] ב[[עיירה]] ובכפרי הסביבה. כל [[יולדת]] היתה מקבלת ממנו "שיר המעלות" לשמירה לרך הנולד. כן הי' ה[[גבאי]] ב[[בית המדרש]] הליובאוויטש'ער, בעל ה[[תקיעה]] וה[[בעל קורא|בעל־קורא]]. את כל פעולותיו הי' עושה שלא על מנת לקבל פרס. כן הי' מוצא זמן למסור שיעור ב[[דף היומי]] ב[[גמרא]], ופרק שבועי ב[[משניות]]<ref>[[אהלי ליובאוויטש]], [https://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=30436 חלק ב'] - ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 39־40.</ref>.
 הרב זמירין נסע תדיר ל[[ליובאוויטש]], שם היה שומע [[חסידות]] מ[[אדמו"ר הרש"ב]] ומעלה את הדברים על הכתב. בחזרו לעיר היה חוזר את [[מאמר חסידות|מאמרי החסידות]] לפני ה[[חסידים]] שהיו מתאספים בביתו ב[[מוצאי שבת|מוצאי שבתות]]{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - גליון 528.}}.