ברכו – הבדלי גרסאות
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ קישור מיותר ושבור |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
== בהלכה == | == בהלכה == | ||
הגה"ח [[שבתי יונה פרידמן]] מאריך בספרו האם צריך לסמוך "ברכו" ל[[ברכות קריאת שמע]], ולכאורה - מבאר - כן מזה שכתוב<ref>ראה גם [[פסקי תשובות]], סימן רלו, אות יב.</ref> שאם הגיע ל"ברכו" ידלג על "והוא רחום כו'"; אך מה[[משנה ברורה]]<ref>סימן רלו, סעיף קא.</ref> מביא בסתירה ששם כותב (וכן נפסק למנהגנו) שאם לא הספיק "ברכו" עם הציבור בליל שבת - יאמר "ולומר" וממשיך ומבאר שם באריכות רבה | הגה"ח [[שבתי יונה פרידמן]] מאריך בספרו האם צריך לסמוך "ברכו" ל[[ברכות קריאת שמע]], ולכאורה - מבאר - כן מזה שכתוב<ref>ראה גם [[פסקי תשובות]], סימן רלו, אות יב.</ref> שאם הגיע ל"ברכו" ידלג על "והוא רחום כו'"; אך מה[[משנה ברורה]]<ref>סימן רלו, סעיף קא.</ref> מביא בסתירה ששם כותב (וכן נפסק למנהגנו) שאם לא הספיק "ברכו" עם הציבור בליל שבת - יאמר "ולומר" וממשיך ומבאר שם באריכות רבה | ||
[[אדמו"ר הזקן]]<ref>[[שולחן ערוך הרב]], אורח חיים, חלק ד הלכות יום טוב, סימן תקכז, סעיף ט.</ref> משווה בין "ברכו" - של קבלת שבת - לקבלת היום טוב או שבת, וכותב במפורש ש"ברכו" הוא קבלת השבת ויו"ט; ומוסיף שאם אמרו רוב הציבור "ברכו" אך הוא לא אמר - הרי זה נחשב כאילו אמר "ברכו"<ref>לדוגמא: שמתפלל במניין מאוחר.</ref><ref>העניין מובא בנוגע לערוב תבשילין שניתן עד בין השמשות, בזמנו שהיו מתפללים קבלת שבת מוקדם.</ref>. | [[אדמו"ר הזקן]]<ref>[[שולחן ערוך הרב]], אורח חיים, חלק ד הלכות יום טוב, סימן תקכז, סעיף ט.</ref> משווה בין "ברכו" - של קבלת שבת - לקבלת היום טוב או שבת, וכותב במפורש ש"ברכו" הוא קבלת השבת ויו"ט; ומוסיף שאם אמרו רוב הציבור "ברכו" אך הוא לא אמר - הרי זה נחשב כאילו אמר "ברכו"<ref>לדוגמא: שמתפלל במניין מאוחר.</ref><ref>העניין מובא בנוגע לערוב תבשילין שניתן עד בין השמשות, בזמנו שהיו מתפללים קבלת שבת מוקדם.</ref>. | ||