סדר קדשים

סדר קדשים הוא סדר משניות העוסק בהלכות הקרבנות והמנחות, בית המקדש והעובדים בו, והמסתעף.

חיוב לימוד סדר קדשים

אדמו"ר הזקן פוסק כי מי שרוצה לבטל כל ימיו כדי ללמוד תורה כבן עזאי אין בידו עוון.

לפי היש מפרשים שהטעם של חשיבות התורה הוא משום שמביא לידי מעשה, אם כן בסררי קדשים וטהרות לכאורה לא שייך טעם זה. בכל זאת מוכיח אדמו"ר הזקן שכך היא ההלכה סתמא ילמוד תורה ואח"כ ישא, מבלי לחלק בין סדר לסדר, וכן כתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פ"א, (והיינו אפילו אחר כ', כמ"ש באה"ע סי' א'), משמע אפילו זרעים קדשים וטהרותק יכול ללמוד כל כך עד שיזכור בעל פה המשניות והברייתות וליבטל מפריה ורביה. ומי שנפשו חשקה כבן עזאי יכול ליבטל כל ימיו גם בשביל ידיעת זרעים קדשים וטהרות שלא ישכח דבר מהם.

ראיה נוספת מביא אדמו"ר הזקן, שהרי אם אין ההלכה כן, גם רוב סדר נשים ונזיקין לא היה מותר ללמוד קודם שישא במקום שיש דיינים הרבה זולתו, ועוד דמצוה דגופא עדיפא כדאיתא בגמרא שם, אלא ודאי דמצות ושננתם וכן לאו ופן יסור קאי על כל התורה כולה שבעל פה, שהיא פירוש כל התרי"ג מצות שבכתב גם שאינן נוהגות עכשיו, וגם המסורות לכהנים ולמלך, וגם כל דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות והן ההגדות.

ראיה נוספת שגם זה הוא בכלל מצוות תלמוד תורה, מכך שחייב אפילו ללמדם לתלמידים בחנם ואסור ליטול שכר משום מה אני בחנם כו', מכך נראה שזה הוא חיוב מהתורה ללמוד סדרים אלו{{שהרי הגמרא שם אין מחלקת, שבנדרים דף ל"ה כתוב ומלמדו מדרש הלכות כו', משמע אפילו קדשים וטהרות לא דמי לפיסוק טעמים, דשרי בשכר למ"ד לאו דאורייתא, עין שם דף ל"ז וברא"ש שם, דמדרש היינו ספרא דרובו ככולו הוא בקדשים וטהרות.}}.

כן גם מוכח שהרי כתוב סתמא כל השוכח דבר אחד ממשנתו כו' משמע אפילו בקדשים וטהרות, ואילו לא היה חיוב מהתורנ ללמוד ולידע כל פרטי ההלכות לא היה מתחייב בנפשו כשלמד ושכח דבר אחד ממשנתו, אף שיודע כללות ההלכות רק ששכח פרט אחד מהן