חיים רפפורט: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''חיים רפפורט''' (נולד במנצ'סטר אנגליה בשנת ה'תשכ"ג) הוא סופר, מרצה וחוקר יהדות. רפפורט הינו חבר הקבינט של…) |
(הערך מויקפדיה. יעבור הגהה מדוקדקת אי"ה על ידי חסיד) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בשנת ה'[[תשמ"ט]] נבחר הרב רפפורט לשמש כראש כולל בלידס, שם שימש כראש הכולל עד שנת ה'[[תשנ"ד]], לאחר מכן שימש כחבר במועצת ברמינגהם, וכראש רבני ברמינגהם. בשנת ה'[[תשנ"ז]] מונה לרב בית הכנסת בעיר אילפורד שבאנגליה. מרבנות זו התפטר הרב רפפורט, ביחד עם חזן בית הכנסת אברהם לוין. מהלך זה הוביל למחלוקת גדולה על איגוד הקהילות של אנגליה, אודות מימון בתי הכנסת, בקהילות הקטנות של אנגליה. רפפורט ממעט לדבר על נושא זה. | בשנת ה'[[תשמ"ט]] נבחר הרב רפפורט לשמש כראש כולל בלידס, שם שימש כראש הכולל עד שנת ה'[[תשנ"ד]], לאחר מכן שימש כחבר במועצת ברמינגהם, וכראש רבני ברמינגהם. בשנת ה'[[תשנ"ז]] מונה לרב בית הכנסת בעיר אילפורד שבאנגליה. מרבנות זו התפטר הרב רפפורט, ביחד עם חזן בית הכנסת אברהם לוין. מהלך זה הוביל למחלוקת גדולה על איגוד הקהילות של אנגליה, אודות מימון בתי הכנסת, בקהילות הקטנות של אנגליה. רפפורט ממעט לדבר על נושא זה. | ||
בשנת ה'[[תשנ"ח]] מונה הרב רפפורט כחבר הקבינט של הרב הראשי של אנגליה. וכיועץ הרב הראשי, לענייני אתיקה ורפואית יהודית. בשנת ה'[[תשס"ה]] הקים הרב רפופורט את מכון מעיין חיים, לחקירת "גישות ייחודיות" של לימוד ה[[תורה]]. הוא מרצה רבות במדעי | בשנת ה'[[תשנ"ח]] מונה הרב רפפורט כחבר הקבינט של הרב הראשי של אנגליה. וכיועץ הרב הראשי, לענייני אתיקה ורפואית יהודית. בשנת ה'[[תשס"ה]] הקים הרב רפופורט את מכון מעיין חיים, לחקירת "גישות ייחודיות" של לימוד ה[[תורה]]. הוא מרצה רבות במדעי ה[[יהדות]] בבתי הספר של איגוד הקהילות של אנגליה. | ||
בשנת ה'[[תשס"ב]] הוציא לאור רפפורט את ספרו "בעיית המשיח" כתגובה לספרו של דוד ברגר "הרבי | בשנת ה'[[תשס"ב]] הוציא לאור רפפורט את ספרו "בעיית המשיח" כתגובה לספרו של דוד ברגר "[[הרבי]] ה[[מלך המשיח]] - שערוריית האדישות והאיום על אמונת ישראל". | ||
כמו כן פרסם רפפורט מחקרים רבים במדעי היהדות, ומאמרים תורניים רבים המתפרסמים | כמו כן פרסם רפפורט מחקרים רבים במדעי היהדות, ומאמרים תורניים רבים המתפרסמים ב[[קובץ הערות וביאורים]]. כן הביע את הסתיגותו מתהליך שיבוט אנושי. בשנת 2010 פירסם מאמר תגובה למנחם פרידמן על ספרו על הרבי מליובאוויטש. | ||
בליובאוויטש | בליובאוויטש הסתייגות חריפה מדיעותיו הלא נכונות, שהובעה על ידי הרבי במספר הזדמנויות, אם כי הרבי נהנה ממאמריו הגאוניים. | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ידידים]] | ||
גרסה מ־22:06, 18 ביולי 2010
חיים רפפורט (נולד במנצ'סטר אנגליה בשנת ה'תשכ"ג) הוא סופר, מרצה וחוקר יהדות. רפפורט הינו חבר הקבינט של הרב הראשי של בריטניה, הרב יונתן זקס. בהיותו מחזיק את תיק האתיקה היהודית. רפפורט הוא פרופסור אורח באוניברסיטת הלמידה היהודית בלונדון. ומרבני ישיבת חובבי התורה בניו יורק. הוא כתב ספרים ומאמרים מלומדים אחדים.
אביו של רפפורט היה רב בית כנסת הגדול במנצ'סטר במשך למעלה מ40 שנה. לאחר לימודיו בישיבה מנצ'סטר, המשיך את חוק לימודיו בישיבת גייטסהד, ולאחר מכן בישיבת תורת אמת בירושלים ולאחר מכן המשיך את סיום לימודי הרבנות, בישיבת ליובאוויטש המרכזית בברוקלין שבניו יורק שם קיבל את תעודת הרבנות שלו. לאחר נישואיו בשנת ה'תשמ"ז המשיך את לימודיו בניו יורק.
בשנת ה'תשמ"ט נבחר הרב רפפורט לשמש כראש כולל בלידס, שם שימש כראש הכולל עד שנת ה'תשנ"ד, לאחר מכן שימש כחבר במועצת ברמינגהם, וכראש רבני ברמינגהם. בשנת ה'תשנ"ז מונה לרב בית הכנסת בעיר אילפורד שבאנגליה. מרבנות זו התפטר הרב רפפורט, ביחד עם חזן בית הכנסת אברהם לוין. מהלך זה הוביל למחלוקת גדולה על איגוד הקהילות של אנגליה, אודות מימון בתי הכנסת, בקהילות הקטנות של אנגליה. רפפורט ממעט לדבר על נושא זה.
בשנת ה'תשנ"ח מונה הרב רפפורט כחבר הקבינט של הרב הראשי של אנגליה. וכיועץ הרב הראשי, לענייני אתיקה ורפואית יהודית. בשנת ה'תשס"ה הקים הרב רפופורט את מכון מעיין חיים, לחקירת "גישות ייחודיות" של לימוד התורה. הוא מרצה רבות במדעי היהדות בבתי הספר של איגוד הקהילות של אנגליה.
בשנת ה'תשס"ב הוציא לאור רפפורט את ספרו "בעיית המשיח" כתגובה לספרו של דוד ברגר "הרבי המלך המשיח - שערוריית האדישות והאיום על אמונת ישראל".
כמו כן פרסם רפפורט מחקרים רבים במדעי היהדות, ומאמרים תורניים רבים המתפרסמים בקובץ הערות וביאורים. כן הביע את הסתיגותו מתהליך שיבוט אנושי. בשנת 2010 פירסם מאמר תגובה למנחם פרידמן על ספרו על הרבי מליובאוויטש.
בליובאוויטש הסתייגות חריפה מדיעותיו הלא נכונות, שהובעה על ידי הרבי במספר הזדמנויות, אם כי הרבי נהנה ממאמריו הגאוניים.