לדלג לתוכן

תבנית:מאמר והדרת פני זקן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
ר.ז. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
שורה 3: שורה 3:
! style="background-color: #E5E5FF;" | <font size=4>מאמר ד"ה 'והדרת פני זקן' - [[לקוטי תורה]], דף ל, עמוד ב.</font>
! style="background-color: #E5E5FF;" | <font size=4>מאמר ד"ה 'והדרת פני זקן' - [[לקוטי תורה]], דף ל, עמוד ב.</font>
|-
|-
|div style="text-align: right;background-color: #FFFFE5;"|<font face="david" size="" >{{גודל|2|'''והדרת פני זקן זה שקנה חכמה'''. שקנה היינו כמ"ש ותופשי התורה. דהיינו מי שתופס במוח הזכרון וחקוק על לוח לבו תמיד. כמארז"ל איזהו ת"ח כל ששואלין אותו דבר הלכה כו'. שאז מצוה לעמוד מפניו גם בשעה שאינו עוסק בתורה. לפי שהקב"ה שוכן עד בקרבו גם כשעוסק במילי דעלמא. מאחר שהתורה חקוקה במוח הזכרון שבנשמתו ועל לבו. ואורייתא וקוב"ה כולא חד <small>(וע' בזהר ס"פ קדושים דפ"ז ע"ב)</small>. לזאת כל איש נלבב אשר ידבנו לבו וכלתה נפשו לדבקה בו ית' בתמידות ולהיות ה' שוכן בקרבו תמיד בלי שום הפסק ופירוד לעולם אפילו רגע א'. יקנה לו התורה במוח הזכרון שבנפשו. שאז גם אם עוסק בצרכי הגוף הרי התורה היא בבחינת עלמא דאתכסיא שבנפשו שמאיר בו יו"ד של שם הוי', שלכן בפרשה קדש לי כל בכור כתיב בה ולזכרון בין עיניך כנודע. ובזה יובן טעם למ"ש בהלכות תלמוד תורה בשם הספרי שמצוה על כל אחד ואחד לידע כל התורה שהן כל תרי"ג מצות ודקדוקיהן כו'. והיינו להמשיך אור ה' על כל תרי"ג כחות שבנפשו האלקית בפרטותיהן. וכמ"ש כולך יפה רעיתי ומום אין בך כולך דייקא. שלכן גם שרש המשכה זו למעלה כלול מתרי"ג. ונקרא בשם אדם ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו'. אך מחמת צוק העתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג. עכ"פ לפחות ישתדל לקבל עוז ותעצומות לקנות ולחקוק במוח הזכרון שבנפשו ה' חומשי תורת משה אשר כתב מפי הגבורה שהן שרש כל התורה שבכתב ושבעל פה כולה כנודע שרבי עקיבא היה דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות. רק שהן בהעלם גדול בעלמא דאתכסיא. ומעלמא דאתגליא היא התורה שבע"פ עכ"פ לפחות יקנה ויחקוק סדר קדשים הנקרא חכמה בדברי רז"ל ומכפר עונותיו של אדם כמ"ש האריז"ל. <small>(ועיין מ"ש ע"פ מפני שיבה תקום והדרת כו' סד"ה שחורה אני ונאוה)</small>:}}</font>
|div style="text-align: right;background-color: #FFFFE5;"|<font face="david" size="" >{{גודל|2|'''והדרת פני זקן זה שקנה חכמה'''. שקנה היינו כמ"ש ותופשי ה[[תורה]]. דהיינו מי שתופס במוח ה[[זכרון]] ו[[חקיקה|חקוק]] על לוח לבו תמיד. כמארז"ל איזהו [[תלמיד חכם|ת"ח]] כל ששואלין אותו דבר [[הלכה]] כו'. שאז מצוה לעמוד מפניו גם בשעה שאינו [[לימוד התורה|עוסק בתורה]]. לפי ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב]] שוכן עד בקרבו גם כשעוסק במילי דעלמא. מאחר שהתורה חקוקה במוח הזכרון שבנשמתו ועל לבו. ו[[אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד|אורייתא וקוב"ה כולא חד]] <small>(וע' ב[[זוהר (ספר)|זהר]] ס"פ קדושים דפ"ז ע"ב)</small>. לזאת כל איש נלבב אשר ידבנו לבו וכלתה נפשו לדבקה בו ית' בתמידות ולהיות ה' שוכן בקרבו תמיד בלי שום הפסק ופירוד לעולם אפילו רגע א'. יקנה לו התורה במוח הזכרון שבנפשו. שאז גם אם עוסק בצרכי הגוף הרי התורה היא בבחינת עלמא דאתכסיא שבנפשו שמאיר בו [[י|יו"ד]] של [[הוי"ה (שם)|שם הוי']], שלכן בפרשה קדש לי כל בכור כתיב בה ולזכרון בין עיניך כנודע. ובזה יובן טעם למ"ש בהלכות תלמוד תורה בשם הספרי שמצוה על כל אחד ואחד לידע כל התורה שהן כל [[תרי"ג מצוות|תרי"ג מצות]] ודקדוקיהן כו'. והיינו להמשיך אור ה' על כל תרי"ג כחות שבנפשו האלקית בפרטותיהן. וכמ"ש כולך יפה רעיתי ו[[מום]] אין בך כולך דייקא. שלכן גם שרש המשכה זו למעלה כלול מתרי"ג. ונקרא בשם אדם ועל דמות ה[[כסא הכבוד|כסא]] דמות כמראה [[אדם (שעל הכסא)|אדם]] וגו'. אך מחמת צוק העתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג. עכ"פ לפחות ישתדל לקבל עוז ותעצומות לקנות ולחקוק במוח הזכרון שבנפשו [[חמשה חומשי תורה|ה' חומשי]] תורת [[משה רבינו|משה]] אשר כתב מפי הגבורה שהן שרש כל ה[[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה|שבעל פה]] כולה כנודע ש[[רבי עקיבא]] היה דורש על כל [[תגים|קוץ]] וקוץ תלי תלים של [[הלכה|הלכות]]. רק שהן בהעלם גדול ב[[עלמא דאתכסיא]]. ומ[[עלמא דאתגליא]] היא התורה שבע"פ עכ"פ לפחות יקנה ויחקוק [[סדר קדשים]] הנקרא חכמה בדברי רז"ל ומכפר [[עבירה|עונותיו]] של אדם כמ"ש ה[[האר"י|אריז]]. <small>(ועיין מ"ש ע"פ מפני שיבה תקום והדרת כו' סד"ה שחורה אני ונאוה)</small>:}}</font>
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - תורת החסידות]]</noinclude><noinclude>
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - תורת החסידות]]</noinclude><noinclude>

גרסה אחרונה מ־14:36, 6 באוגוסט 2025

מאמר ד"ה 'והדרת פני זקן' - לקוטי תורה, דף ל, עמוד ב.
והדרת פני זקן זה שקנה חכמה. שקנה היינו כמ"ש ותופשי התורה. דהיינו מי שתופס במוח הזכרון וחקוק על לוח לבו תמיד. כמארז"ל איזהו ת"ח כל ששואלין אותו דבר הלכה כו'. שאז מצוה לעמוד מפניו גם בשעה שאינו עוסק בתורה. לפי שהקב"ה שוכן עד בקרבו גם כשעוסק במילי דעלמא. מאחר שהתורה חקוקה במוח הזכרון שבנשמתו ועל לבו. ואורייתא וקוב"ה כולא חד (וע' בזהר ס"פ קדושים דפ"ז ע"ב). לזאת כל איש נלבב אשר ידבנו לבו וכלתה נפשו לדבקה בו ית' בתמידות ולהיות ה' שוכן בקרבו תמיד בלי שום הפסק ופירוד לעולם אפילו רגע א'. יקנה לו התורה במוח הזכרון שבנפשו. שאז גם אם עוסק בצרכי הגוף הרי התורה היא בבחינת עלמא דאתכסיא שבנפשו שמאיר בו יו"ד של שם הוי', שלכן בפרשה קדש לי כל בכור כתיב בה ולזכרון בין עיניך כנודע. ובזה יובן טעם למ"ש בהלכות תלמוד תורה בשם הספרי שמצוה על כל אחד ואחד לידע כל התורה שהן כל תרי"ג מצות ודקדוקיהן כו'. והיינו להמשיך אור ה' על כל תרי"ג כחות שבנפשו האלקית בפרטותיהן. וכמ"ש כולך יפה רעיתי ומום אין בך כולך דייקא. שלכן גם שרש המשכה זו למעלה כלול מתרי"ג. ונקרא בשם אדם ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו'. אך מחמת צוק העתים וקוצר רוח דעת המשיג ועומק המושג. עכ"פ לפחות ישתדל לקבל עוז ותעצומות לקנות ולחקוק במוח הזכרון שבנפשו ה' חומשי תורת משה אשר כתב מפי הגבורה שהן שרש כל התורה שבכתב ושבעל פה כולה כנודע שרבי עקיבא היה דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות. רק שהן בהעלם גדול בעלמא דאתכסיא. ומעלמא דאתגליא היא התורה שבע"פ עכ"פ לפחות יקנה ויחקוק סדר קדשים הנקרא חכמה בדברי רז"ל ומכפר עונותיו של אדם כמ"ש האריז"ל. (ועיין מ"ש ע"פ מפני שיבה תקום והדרת כו' סד"ה שחורה אני ונאוה):