הרבי בילדותו וצעירותו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
קישורים |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==בר מצוה== | ==בר מצוה== | ||
הרבי החל להניח תפילין כהכנה | הרבי החל להניח תפילין כהכנה ל[[בר מצוה|בר מצווה]], כחודש ימים לפני יום הולדתו הי"ג, ביום חמישי [[י"א אדר]] [[תרע"ה]]{{הערה|יומנו של הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, 'רשימת ענינים וסיפורים' עמוד קי. זאת על אף שכבר בשנת תרס"ג הורה אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ ששימש כמנהל פועל של תומכי תמימים, שידריך את התלמידים להתחיל בהנחת תפילין חודשיים קודם הבר מצווה – אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד כד.}}. | ||
מכיון שבאותה שנה חל י"א ניסן ביום שישי, חגגו את הבר מצווה ב[[דנייפרופטרובסק]] בשבת קודש לאחר התפילה, כאשר ההתוועדות החלה בסביבות השעה 12:00, ונמשכה שעה ארוכה לאחר צאת השבת. | מכיון שבאותה שנה חל י"א ניסן ביום שישי, חגגו את הבר מצווה ב[[דנייפרופטרובסק]] בשבת קודש לאחר התפילה, כאשר ההתוועדות החלה בסביבות השעה 12:00, ונמשכה שעה ארוכה לאחר צאת השבת. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
במהלך ההתוועדות נשא חתן הבר מצווה דברים בנגלה ובנסתר, וכן השתתף בחגיגה הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, שהגיע לחגיגה מחצר [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]], והביא את ברכתו לחגיגה, "שישתעבדו מוחו וליבו להשם יתברך על ידי הנחת התפילין שלו", "השם יתברך יעזור לו שיהיה יהודי תמים, ושיהיה לו [= לאביו ר' לוי יצחק] נחת ממנו". | במהלך ההתוועדות נשא חתן הבר מצווה דברים בנגלה ובנסתר, וכן השתתף בחגיגה הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, שהגיע לחגיגה מחצר [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]], והביא את ברכתו לחגיגה, "שישתעבדו מוחו וליבו להשם יתברך על ידי הנחת התפילין שלו", "השם יתברך יעזור לו שיהיה יהודי תמים, ושיהיה לו [= לאביו ר' לוי יצחק] נחת ממנו". | ||
תיאור מפורט של האירוע נמצא ביומני הרבנית חנה אמו של הרבי, ושם כותבת שהיה "משהו אחר, בלתי רגיל. אירוע של התרוממות גדולה". | תיאור מפורט של האירוע נמצא ביומני [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] אמו של הרבי, ושם כותבת שהיה "משהו אחר, בלתי רגיל. אירוע של התרוממות גדולה". | ||
שמחה זו הייתה השמחה הראשונה במשפחתו של הרבי לאחר שאביו התמנה כרב העיר, ואף שבתחילה היו חילוקי דעות סביב מינויו, לאחר שבע שנים של הנהגת הרבנות בתוקף התאחדו סביבו רוב בני העיר, והייתה זו הזדמנות עבורם להביע את ההערכה לרב העיר. | שמחה זו הייתה השמחה הראשונה במשפחתו של הרבי לאחר שאביו התמנה כרב העיר, ואף שבתחילה היו חילוקי דעות סביב מינויו, לאחר שבע שנים של הנהגת הרבנות בתוקף התאחדו סביבו רוב בני העיר, והייתה זו הזדמנות עבורם להביע את ההערכה לרב העיר. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
בשעות הצהריים אביו של הרבי ביקש ממנו דבר מה מבלי שכל הנוכחים ישמעו, והרבי בתחילה סירב להבטיח. מאורע זה גרם לעצב רב והרבי עצמו ואביו החלו לבכות, ובעקבותיהם גם שאר המסובים. רק עם דמדומי החמה נאות הרבי להבטיח לאביו את שביקש, וכולם פרצו בריקוד חסידי בשמחה גדולה{{הערה|עדות הרבנית לר' ניסן גורדון, 'די אידישע היים' כסלו תשכ"ד עמוד ה. זכרונות הרבנית חנה חוברת לג עמוד 14.}}. | בשעות הצהריים אביו של הרבי ביקש ממנו דבר מה מבלי שכל הנוכחים ישמעו, והרבי בתחילה סירב להבטיח. מאורע זה גרם לעצב רב והרבי עצמו ואביו החלו לבכות, ובעקבותיהם גם שאר המסובים. רק עם דמדומי החמה נאות הרבי להבטיח לאביו את שביקש, וכולם פרצו בריקוד חסידי בשמחה גדולה{{הערה|עדות הרבנית לר' ניסן גורדון, 'די אידישע היים' כסלו תשכ"ד עמוד ה. זכרונות הרבנית חנה חוברת לג עמוד 14.}}. | ||
באותה שבת בה נערכה הבר מצווה, אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר חסידות עמוק כחלק מ'[[המשך תער"ב]]', בו החל לבאר בעומק רב ענינים ומושגים הקשורים עם גילוי האור האלוקי שיהיה | באותה שבת בה נערכה הבר מצווה, אמר [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] מאמר חסידות עמוק כחלק מ'[[המשך תער"ב]]', בו החל לבאר בעומק רב ענינים ומושגים הקשורים עם גילוי האור האלוקי שיהיה ב[[גאולה|גאולה העתידה]], דבר המהווה נקודת ציון בביאורי ההמשך. לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|עלותו של הרבי לכס הנשיאות]], ראו בכך החסידים רמז הקושר את המאמר עם העובדה שבאותה שבת נחגגה הבר מצווה של הרבי. בנוסף, באותו מאמר הזכיר אדמו"ר הרש"ב וביאר את מאמר חז"ל 'אנא נסיב מלכא', אותו ביאר הרבי עצמו באריכות במאמר [[ביום עשתי עשר]] שאמר ביום הולדתו י"א ניסן [[תשל"א]]. | ||
==בחרותו== | ==בחרותו== | ||