קרמנצ'וג – הבדלי גרסאות

הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרבנים: הרב [[יוסף תומרקין]] והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]], ה"בעראלאך": ר' [[בערעל משה'ס]] (דברוסקין), ר' [[בערעל מאשייעוו]] ור' [[חיים דובער וילנסקי]], הגבירים הנדיבים האחים גוראריה: ר' [[שמואל גוראריה]] ר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] ור' [[מנחם מענדל גוראריה]], ומנהלי הישיבה וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים: ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[בן ציון מרוז]]. קהילה זו פרחה ושגשגה עד שבאה המהפיכה הקומוניסטית שגרמה להרס כלכלי ורוחני כאחד. כעשרים שנה חלפו והנאצים התקרבו לעיר, ורוב בני הקהילה הצליחו להימלט, ומי שלא ברח נספה על קידוש השם.

בתקופה הראשונה קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי [[הרש"ב]].  

בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל רפאלוביץ והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]].

הלחצים כנגדו הלכו וגברו מיום ליום, וכשאנשי היבסקציה ראו כי לא ייכנע להם, סגרו את המקווה בכוח. בשל סכנת הצנזורה הקפדנית ששררה באותם ימים, שלח ר' [[ישראל נח בליניצקי]] מכתב מוצפן בו דיווח לרבי הריי"צ על המצב{{מקור}}.  

===בתי הכנסת נסגרים===

11 בתי כנסת היו בקרמנצ'וג, מהם שניים של חסידי חב"ד. אחד מהם נקרא 'קליין חב"ד' (חב"ד הקטן) והשני היה נקרא 'גרויס חב"ד' (חב"ד הגדול). בזה האחרון הייתה ממוקמת ישיבת 'תומכי תמימים' במשך תקופה, ובו גם היה המקווה.  

===התוועדויות===

בתקופה ההיא, אירח ר' ישראל נח הגדול בביתו התוועדויות רבות, אף על פי שביתו לא היה גדול. ילדיו שהיו לנים מחוסר מקום גם בסלון הבית, נאלצו בלילות בהם התקיימו התוועדויות, להצטופף יחד בחדר קטן אחד.

לעומת קהילות רבות ב[[אוקראינה]] שהושמדו כמעט כליל על ידי הנאצים ימ"ש, דווקא בקרמנצ'וג, הצליחו רוב היהודים להימלט מהעיר מבעוד מועד. השמועות על התקרבותם של הנצאים לעיר, הניסו יהודים רבים, ובהם חסידי חב"ד, אל מחוזות רחוקים.  

כיום הרב [[שלמה סלמון]] הינו שליח הרבי בעיר ומנהל בית חב"ד.

{{הערות שוליים}}  

[[קטגוריה:אוקראינה]]