לדלג לתוכן

נחליאל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
התשובה נמצאת בקטע שמחקת..
שורה 55: שורה 55:
כאמור, מייד עם הקמת הקהילה נפתחה במקום ישיבה, שהיוותה את מרכז ועוגן היישוב החב"די, ונועדה למקום עבודה למתגוררים בו.
כאמור, מייד עם הקמת הקהילה נפתחה במקום ישיבה, שהיוותה את מרכז ועוגן היישוב החב"די, ונועדה למקום עבודה למתגוררים בו.


הישיבההותאמה לבחורים חב"דיים שהתקשו במסגרות הרגילות באותה תקופה, בעזרת שיטת חינוך ייחודית ונוף ואווירת היישוב הייחודי עצמם.
הישיבה נשאה אופי מיוחד וראשון מסוגו, שנועד להוות בית גידול חסידי וירא שמיים המותאם לבחורים חב"דיים שהתקשו במסגרות הרגילות באותה תקופה, בעזרת שיטת חינוך ייחודית ונוף ואווירת היישוב הייחודי עצמם.


מאז הקמתה ולאורך כל הדרך, זכתה הישיבה למענות וברכות מיוחדת מאת הרבי.
מאז הקמתה ולאורך כל הדרך, זכתה הישיבה למענות וברכות מיוחדת מאת הרבי.
שורה 61: שורה 61:
בשנת [[תשנ"ו]] נסגרה הישיבה בשל קשיים כלכליים.
בשנת [[תשנ"ו]] נסגרה הישיבה בשל קשיים כלכליים.


על אף הזמן הקצר יחסית במהלכו פעלה, חשיבות גדולה נודעה לה בשל היותה פריצת דרך ואבן דרך חשובה שהשפיעה על כל מערך הישיבות החב"דיות בארץ ובעולם לאורך השנים הבאות{{הבהרה|סיבה=במה בדיוק השפיעה?}}.
על אף הזמן הקצר יחסית במהלכו פעלה, חשיבות גדולה נודעה לה בשל היותה פריצת דרך ואבן דרך חשובה שהשפיעה על כל מערך הישיבות החב"דיות בארץ ובעולם לאורך השנים הבאות.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־12:11, 14 ביולי 2025

נחליאל
[[קובץ:|250px]]
היישוב כיום, במבט מלמעלה
עיר היישוב נחליאל, חבל בנימין
מדינה ארץ ישראל
מייסדי הקהילה הרב שמואל תעיזי
משפיע הקהילה הרב משה יהודה שלום וויייס
מוסדות תומכי תמימים נחליאל
ראו גם:
אישים בנחליאל

נחליאל הוא יישוב דתי במערב בנימין. מאז שנת תש"נ קיימת ביישוב קהילה חב"דית, ובעבר אף פעלה ישיבת תומכי תמימים במקום.

היסטוריה

היישוב בשנת תשמ"ו

היישוב הוקם בשנת תשד"מ על ידי תנועת פועלי אגודת ישראל, והשתייך אליה.

בזמן הקמתה מנתה קהילת היישוב כ-10 - 20 משפחות בלבד, ונשאה אופי חרדי לאומי ('תורני').

היישוב בנוי בפסגת אחד ההרים בלב שטח יהודה ושומרון, בגובה 650 מטרים מעל פני הים ומשקיף על חבלי ארץ רחבים, ואף ניתן לראות ממנו את שפלת החוף - מאשדוד ועד חדרה. האוויר צח וצונן, והדרכים המובילות אליו מטפסות על הרים מוריקים, סובבות בינות לשיפולי הרים, עמקים וואדיות.

רב היישוב היה הרב אוריאל חוברה ע"ה, שתמך רבות בקהילת ופעילות חב"ד ביישוב ואף עמד בראשות הישיבה.

קהילת חב"ד

בשנת תש"נ יזם הרב שמואל תעיזי את הקמתה של קהילה חב"דית ביישוב - מקום מבודד ויפה, מקום תורה, הכולל בתוכו איכות חיים ושלווה ייחודית, ויחד עם זאת - נגיש לאזור המרכז, ובעקבות מחירן הירוד של דירות באזורי יהודה ושומרון לעומת אזורי המרכז והשפלה, דבר שיקל על זוגות חב"דיים צעירים רבים.

במקום התגוררו אז אחד עשר משפחות שהיו על סף ייאוש, והיישוב עצמו היה נטוש למחצה. למרות היופי וההדר של האזור, והיישוב בפרט, היו בעיות מהבחינה הכלכלית ואנשים חדשים לא הוסיפו לבוא להתגורר במקום. כשהגיע למקום, מצא הרב תעיזי יישוב תורני, במרחק של כ-20 דקות נסיעה בלבד מהמרכז, ירושלים ותל אביב.

הרב תעיזי הציע לפרנסי היישוב את הרעיון להקים מוסד חינוכי חב"די ביישוב ולהביא משפחות צעירות נוספות שפרנסתן תהיה מהמוסד, וכך יתחזק היישוב, ונענה בהתלהבות רבה.

לאחר שסיכם את עקרונות היישוב, שלח הרב תעיזי פקס בקשת ברכה לרבי. באופן מפתיע, תוך שעות מספר התקבלה תשובת וברכת הרבי הנחרצת: "יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, והזמן גרמא".

בעקבות עידודו של הרבי וההוראה למהר את העניין ('הזמן גרמא'), נפתח באופן מיידי רישום לישיבה קטנה ביישוב, שקמה כעבור חודש ימים בלבד.

עם הקמת הישיבה עברו ליישוב כ-15 משפחות חב"דיות, רובן זוגות צעירים. הגברים שמשו בתפקידים בישיבה; ר"מים, משגיחים, משפיעים, מדריכים וצוות גשמי.

ראשוני המתיישבים נתקלו בקשיים רבים: ליישוב הייתה דרך כניסה אחת, שיצאה משימוש פעמים רבות כשנחסם הציר מסיבות ביטחוניות. שירותים כללים, מרפאה, מוסדות חינוך ואפילו מכולת בסיסית לא היו ביישוב, והמתיישבים נאלצו בתדירות גבוהה ליסוע מרחק רב ליישובים הסמוכים.

ההתיישבות החב"דית נתנה תנופה ליישוב הזנוח, שהלך והתפתח בהדרגה. עם השנים עלתה בהתמדה האכלוסיה החב"דית ביישוב (שידעה לאורך השנים עליות ומורדות), שהלך והתפתח אף מבחינה גשמית.

בשכונת 'גבעת מנחם' ביישוב, נבנה בית כנסת חב"ד. בעקבות סיבוכים עם הרשויות והתנכלותן לקהילה בטענה שהבניה איננה חוקית, הרסו את בית הכנסת וחיללו את כבוד ספרי הקודש, ארון הקודש וספר התורה. חרף זאת, נבנה בית הכנסת מחדש. במהלך הפרשייה שצברה פרסום רב וחוללה סערה גדולה, נבנה בית הכנסת מחדש ונהרס שוב שבע פעמים[1].

מיקירי היישוב היה ר' צפריר וולנר, שעבד בישיבה ונספה באופן טראגי בשיטפון בדרכו ליישוב.

עם השנים הפך היישוב לאבן שואבת אף למשפחות וקהילות חרדיות ותורניות רבות, ונפתחו בו גנים, ישיבות מפורסמות ומוסדות חינוך שונים מכל הזרמים.

כיום מתגוררות ביישוב כ-120 משפחות, עשרות רבות מתוכן חב"דיות.

ישיבת תומכי תמימים

ערך מורחב – תומכי תמימים נחליאל

כאמור, מייד עם הקמת הקהילה נפתחה במקום ישיבה, שהיוותה את מרכז ועוגן היישוב החב"די, ונועדה למקום עבודה למתגוררים בו.

הישיבה נשאה אופי מיוחד וראשון מסוגו, שנועד להוות בית גידול חסידי וירא שמיים המותאם לבחורים חב"דיים שהתקשו במסגרות הרגילות באותה תקופה, בעזרת שיטת חינוך ייחודית ונוף ואווירת היישוב הייחודי עצמם.

מאז הקמתה ולאורך כל הדרך, זכתה הישיבה למענות וברכות מיוחדת מאת הרבי.

בשנת תשנ"ו נסגרה הישיבה בשל קשיים כלכליים.

על אף הזמן הקצר יחסית במהלכו פעלה, חשיבות גדולה נודעה לה בשל היותה פריצת דרך ואבן דרך חשובה שהשפיעה על כל מערך הישיבות החב"דיות בארץ ובעולם לאורך השנים הבאות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

תבנית:יישובים בארץ ישראל

הערות שוליים