א' בסיוון – הבדלי גרסאות

גרסה מ־15:46, 11 ביולי 2025

<< >> חודש סיוון
א	ב	ג	ד	ה	ו	ז	ח	ט	י
יא	יב	יג	יד	טו	טז	יז	יח	יט	כ
כא	כב	כג	כד	כה	כו	כז	כח	כט	ל
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

א' בסיוון הוא היום הראשון בחודש התשיעי^[4] בלוח השנה היהודי ביום זה חנו בני ישראל במדבר סיני לקראת מתן תורה, כמתואר בפסוק^[1]: "בַּחדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי", והגמרא^[2] לומדת שיום זה הוא ראש חודש סיון. הרבי מורה^[3] ללמוד ביום זה את המאמר דיבור המתחיל "בחודש השלישי" בתורה אור לפרשת יתרו.

תאריך זה חל בתקופת ניסן והוא יכול לחול בימים ראשון, שלישי, רביעי ושישי.

אירועים ביהדות

א'תרנ"ו – מי המבול החלו להתמעט, בסיום מאה וחמישים ימי תגבורת מים.
ב'תמ"ח – עם ישראל חנה במדבר סיני לקראת מתן תורה.
ג'של"ח – יחזקאל הנביא התנבא על מפלת מצרים.
ד'תתנ"ו – מסע הצלב הראשון ורציחת 179 יהודי קהילת שפיירא.
תק"ו – רבי מאיר הורביץ, אב"ד טיקטין, נפטר.
תרפ"ח – רבי אליעזר דוד גרינוולד, אב"ד סאטמר ומחבר הספר 'קרן לדוד', נפטר.
תרפ"ח – רבי אברהם מנחם שטיינברג, אב"ד סניאטין ובראדי, נפטר.
תש"ז – רבי מרדכי שפירא מקאמינקא-קוריץ, נפטר.
תש"ס – רבי אהרן יחיאל לייפער מנדבורנא צפת, נפטר.

ימי חב"ד

נפטרו

תרל"ו – דבורה לאה, בת אדמו"ר האמצעי ואשת רבי יעקב ישראל טברסקי.
תנש"א – הרב דוד לייב חן, מחסידי חב"ד הפעילים למען הבריחה הגדולה מרוסיה ולאחר מכן בירושלים.
תשנ"ח – הרב שלום בער אייכהורן, משב"ק אצל הרבי הריי"צ ומייסד גמ"ח בשכונת קראון הייטס על שם אחיו של הרבי.
תשס"ז – הרב יעקב נוטיק, נחלת הר חב"ד.
תשפ"א – הרב שלמה אהרון הניג, סופר סת"ם בכתב אדמו"ר הזקן.
תשפ"א – הרב פנחס גדליה פאשטר, שליח הרבי לפריז מנהל מוסד 'האדרת והאמונה' בצרפת.

קישורים חיצוניים

לקוטי שיחות מועדים - ראש חודש סיוון

הפתגם היומי - א' בסיון - מלוח היום יום

מה לעומר, ראש חודש. עד י"ב בחדש - ועד בכלל - אין אומרים תחנון

זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהיה אצלם אותו ה"עיקריה", והוא המשכת פנימיות הלב אל צור מחצבתו. לפעמים העיקריה מכוסה ונעלם בכמה לבושים, וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסוים ולקבוע לו זמני למוד בתורת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים.

הערות שוליים

^ יתרו יט, א.
^ שבת פו, ב.
^ שיחות ר"ח סיון, ליל ומוצאי ג' סיוון תשמ"ח (התוועדויות ח"ג ע' 380).
^ למניין החודשים מחודש תשרי, והחודש השלישי למניין החודשים מחודש ניסן.

[1] יתרו יט, א.

[2] שבת פו, ב.

[3] שיחות ר"ח סיון, ליל ומוצאי ג' סיוון תשמ"ח (התוועדויות ח"ג ע' 380).

[4] למניין החודשים מחודש תשרי, והחודש השלישי למניין החודשים מחודש ניסן.

[4]

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{חודש סיוון}}
+{{פתיח יום|ביום זה חנו [[בני ישראל]] ב[[מדבר סיני]] לקראת [[מתן תורה]], כמתואר בפסוק{{הערה|יתרו יט, א.}}: "בַּחדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי", והגמרא{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] פו, ב.}} לומדת שיום זה הוא ראש חודש סיון. הרבי מורה{{הערה|שיחות ר"ח סיון, ליל ומוצאי ג' [[סיוון]] תשמ"ח (התוועדויות ח"ג ע' 380).}} ללמוד ביום זה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "בחודש השלישי" ב[[תורה אור]] לפרשת יתרו}}
-'''א' בסיוון''' הוא היום הראשון ו[[ראש חודש]] [[סיוון]]. ביום זה חנו [[בני ישראל]] ב[[מדבר סיני]] לקראת [[מתן תורה]], כמתואר בפסוק{{הערה|יתרו יט, א.}}: "בַּחדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי", והגמרא{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] פו, ב.}} לומדת שיום זה הוא ראש חודש סיון. הרבי מורה{{הערה|שיחות ר"ח סיון, ליל ומוצאי ג' [[סיוון]] תשמ"ח (התוועדויות ח"ג ע' 380).}} ללמוד ביום זה את ה[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "בחודש השלישי" ב[[תורה אור]] לפרשת יתרו.
 ==אירועים ביהדות==