בדד – הבדלי גרסאות

כן מופיע הביטוי עוד הפעם באיכה, בפסוק{{הערה|פרק ג', פסוק כ"ח}} "ישב בדד וידום כי נטל עליו" - המתאר אדם השרוי בבדידות ושותק, כתוצאה מהנטל הכבד שהוא נושא.  

הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב"ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב"ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{ולכן אין מזל לישראל}}.