ספרא רבא (שיחה | תרומות)
מ מענדל סופר העביר את הדף משתמש:Z770/בדד לשם בדד בלי להשאיר הפניה: יישר כח
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
כן מופיע הביטוי עוד הפעם באיכה, בפסוק{{הערה|פרק ג', פסוק כ"ח}} "ישב בדד וידום כי נטל עליו" - המתאר אדם השרוי בבדידות ושותק, כתוצאה מהנטל הכבד שהוא נושא.  
כן מופיע הביטוי עוד הפעם באיכה, בפסוק{{הערה|פרק ג', פסוק כ"ח}} "ישב בדד וידום כי נטל עליו" - המתאר אדם השרוי בבדידות ושותק, כתוצאה מהנטל הכבד שהוא נושא.  


דורשי רשומות כתבו, כי 'בדד' הינם ראשי התיבות של הפסוק{{הערה|משלי ג, ו}} 'בכל דרכיך דעהו' {{מקור}}, היינו שגם בדרכי הגלות צריך כל איש מישראל לדעת כי הנהגתו יתברך קיימת בכל תוקפה, ועליו לדבוק גם במצב זה בה' ובתורתו{{הערה|שפת אמת דברים תר"ס}}.
דורשי רשומות כתבו, כי 'בדד' הינם ראשי התיבות של הפסוק{{הערה|משלי ג, ו}} 'בכל דרכיך דעהו', היינו שגם בדרכי הגלות צריך כל איש מישראל לדעת כי הנהגתו יתברך קיימת בכל תוקפה, ועליו לדבוק גם במצב זה בה' ובתורתו{{הערה|לשון השפת אמת דברים - ת"ב תר"ס}}.


הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב"ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב"ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{ולכן אין מזל לישראל}}.
הביטוי מוזכר גם בהקשר חיובי בפרשת [[האזינו]]: {{ציטוטון|ה' בדד ינחנו ואין עמו א-ל נכר}} - פסוק המורה על הנהגתו המיוחדת של הקב"ה עם עמו ישראל, באופן ייחודי משאר העמים - שנתון להנהגתו והשגחתו הפרטית והבלעדית של הקב"ה, למעלה מהטבע ושאר כוחות העולם{{ולכן אין מזל לישראל}}.