שיחה:בדד

מענדל סופר האם תוכל לעזור לי בכתיבת הערך או לכתוב לי מה צריך בשביל להוציא אותו למרחב הראשי --בברכה Z770 - שיחה, 13:23, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 13:23, 11 ביולי 2025 (IDT)

תוכן הערך די דל. תוכל להוסיף עוד ביאורים ע"פ חסידות, ו/או להרחיב ולהבהיר את פירוש הצ"צ? בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 13:34, 11 ביולי 2025 (IDT)

כמה להרחיב בביאור ע"פ חסידות של הצ"צ?(אפשר להרחיב עוד הרבה)--בברכה Z770 - שיחה, 13:41, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 13:41, 11 ביולי 2025 (IDT)

את עקרון ופשטות הביאור - שכרגע לא ברור כ"כ דיו (לפחות לי). בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 13:43, 11 ביולי 2025 (IDT)

ב'לקוטי אמרים' מהרב המגיד נ"ע, דף כ"א, פירש 'בָּדָד' – ב' דלתי"ן. בספר 'לקוטי אמרים', להרב המגיד ממזריטש, מסביר : 'בָּדָד' יש בו 'ב' דלתין'. משמעות השם של האות ד', הוא מלשון 'דל', ומלשון 'דלית ליה' – שאין לו. שני הדלת'ים מרמזים למשפיע ומקבל, ששניהם 'דלים', לשניהם חסר. למקבל חסר, כל זמן שלא קיבל השפעה לשובע. והמשפיע דל, בגלל ש"יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק" . אם כן, הפרה היתה רוצה להמשיך להניק את העגל, גם אחרי ששבע. אבל היא מוכרחה להפסיק את ההשפעה, בגלל שהעגל אינו יכול לקבל. ואז היא בבחינת 'דלית', שאין לה את תענוג ההשפעה. ובנמשל, הקב"ה רוצה להשפיע שפע רב בלי-גבול. אבל בגלל שעדיין לא הזדכך העולם, הוא מוכרח כביכול לצמצם את ההשפעה, ומצד זה הוא נקרא 'דל'. גם המקבלים נקראים 'דל', כי מקבלים השפעה מצומצמת. וזהו "יָשְׁבָה בָדָד", 'ב' דלתין', הקב"ה 'דל' כי הוא תאב להשפיע, ועם ישראל 'דלים', כי הם תאבים להשפעה הגדולה - "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' ", שתהי' לאחר שיזדכך העולם בגאולה האמיתית והשלימה.

זה העתקה מ'רשימות הצ"צ לאיכה מבוארות' המודגש זה לשון הצ"צ והשאר זה ביאור רוצה להוציא מפה לערך?--בברכה Z770 - שיחה, 13:50, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 13:50, 11 ביולי 2025 (IDT)

כוונתי בעיקר לביאור הראשון שהבאת בערך. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 13:56, 11 ביולי 2025 (IDT)

ועל זה נאמר "הוי׳ בָּדָד יַנְחֶנּוּ". פירוש, הוי' מורה אַבְּחִינַת על בחינת השתלשלות – יו״ד צמצום, ה' התפשטות, ו' המשכה וכו'. אבל בחינת 'בָּדָד', היא למעלה משם הוי'. את הצדיק מַנְחֶה הוי', אבל בעל-התשובה שלפני שחזר בתשובה היה 'בָּדָד' כפשוטו, והבדידות הזו גרמה לו לחזור בתשובה. אותו מַנְחָה בחינת 'בָּדָד', שלמעלה משם הוי'. כמו שאנו אומרים בברכות קריאת שמע "כִּי הוּא לְבַדּוֹ", הוּא בחינת 'בָּדָד', למעלה מבחינת "מָרוֹם וְקָדושׁ".

שוב ציטוט מ'רשימות הצ"צ לאיכה מבוארות'--בברכה Z770 - שיחה, 14:07, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 14:07, 11 ביולי 2025 (IDT)

מענדל סופר אם הביאור האחרון הוא מהרבי אז לא צריך לעשות אותו בכותרת נפרדת? (ולא תחת הכותרת ביאור הצ"צ)--בברכה Z770 - שיחה, 14:33, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 14:33, 11 ביולי 2025 (IDT)

תיקנתי. תוכל למצוא עוד ביאורים? גם במצב הנכחי נראה לי שהערך כבר ראוי למרחב הערכים. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 14:34, 11 ביולי 2025 (IDT)

ובזמן שבית-המקדש קיים, סְפִירַת הַמַלְכוּת מקבלת מכל הספירות שלפניה, ומיוחדת עמהן. אבל בגלות, "וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה" – אז סְפִירַת הַמַלְכוּת "יָשְׁבָה בָדָד". על-דרך מה שכתוב במצורע, "בָּדָד יֵשֵׁב כו', מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" . וליכא היחוד – ואין יחוד בין סְפִירַת הַמַלְכוּת לספירות שמעליה. וזהו שנאמר בירמיהו: "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ" . ופירש בזוהר , "כִּי אֵינֶנּוּ" – הקב"ה. שסילק הקב"ה גילוי אלוקותו מהם.

המקור? נראה לי שזהו אותו ביאור (פחות או יותר) כהשיחו"ק. בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 14:40, 11 ביולי 2025 (IDT)

תחילת רשימות הצ"צ לאיכה (נדפס בתורה אור)--בברכה Z770 - שיחה, 14:59, ט"ו בתמוז, ה'תשפ"ה 14:59, 11 ביולי 2025 (IDT)