בדד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''בדד'''  הוא ביטוי המתאר מצב של בדידות, ללא עזרה וסיוע.
-==ביאורו==
+==הביטוי==
+בפן הגשמי מבטאת המילה בדידות והפרשה מבני אדם, כמובא בציווי ל[[צרעת|מצורע]]{{הערה|ויקרא י"ג מ"ו}}: {{ציטוטון|בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ}}
 בתחילת [[מגילת איכה]] נכתב: {{ציטוטון|איכה ישבה בדד העיר רבתי עם..}} על פי פשוטו מתאר הכותב את מצב עם ישראל בזמן החרבן, שיושב אבל וזנוח לבדו ('בדד').
@@ שורה 19: / שורה 21: @@
 ב. בדד הינו ב' פעמים ד', והאות ד' פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב"ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש"יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק"<ref>פסחים, קי"ב, א'.</ref>, ובנד"ד בדד הולך אם כן על הקב"ה וישרא,ל שכאשר חסרה ההשפעה מהקב"ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב"ה, שיכול להשפיע לישראל<ref>רשימות הרבי הצ"צ לאיכה בשם לקוטי אמרים להרב המגיד עמ' קס"ד, קס"ה.</ref>.
-עוד ביאור הקשור בזה{{הערה|שיחו"ק תשמ"א ח"ד }}, שכשעם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה" (ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן שדעת עליון ודעת תחתון מחולקים אחד מהשני) - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות בי"ע (שהם ה"מדינות"), היא '''"בדד"''', על-דרך מה שכתוב במצורע{{מקור}}, "בָּדָד יֵשֵׁב כו', מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה ומובדלת מהן, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").
+עוד ביאור הקשור בזה{{הערה|שיחו"ק תשמ"א ח"ד }}, שכשעם ישראל ירד לגלות שאז הקב"ה אינו בגילוי וזהו מצב של "כאלמנה" (ולכן נקראים אז בני ישראל בלשון "עם" - אשר לשון זה מורה על הפירוד מהקב"ה, ויש ריבוי והתחלקות, ובאופן שדעת עליון ודעת תחתון מחולקים אחד מהשני) - "רבתי" (מלשון ריבוי),ובגלות זה מתעסקים בני ישראל עם שבעים אומות - "בגויים", וגם כח ההתנשאות והתוקף "שרתי" הוא "המדינות". וכך גם בספירת המלכות הנקראת "עיר", שעל ידי ירידתה לעולמות בי"ע (שהם ה"מדינות"), היא '''"בדד"''', על-דרך מה הכתוב לגבי מצורע, "בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ", כלומר שאינה מתייחדת עם הספירות שלמעלה ממנה ומובדלת מהן, והיא "הייתה כאלמנה", שהנשמות אינם עולים להתכלל בה, והיא יורדת לשלוט על ע' שרים ("רבתי בגויים").
 {{הערות שוליים}}