לדלג לתוכן

אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
| תפקיד = האדמו"ר מ[[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]]
| תפקיד = האדמו"ר מ[[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]]
}}
}}
[[קובץ:אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ.JPG|שמאל|ממוזער|רבי אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ ב[[חלוקת דולרים]]]]
[[קובץ:131941.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ליפשיץ בביקור ב-[[770]]]]
[[קובץ:131941.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ליפשיץ בביקור ב-[[770]]]]
[[קובץ:אברהם שלום ישכר ליפשיץ מכתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|אגרת ששלח הרבי לרגל חתונתו]]
[[קובץ:אברהם שלום ישכר ליפשיץ מכתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|אגרת ששלח הרבי לרגל חתונתו]]

גרסה מ־19:10, 8 ביוני 2025

הרב אברהם שלום ישכר דב ליפשיץ הלברשטאם
האדמו"ר מסטרופקוב
לידה ד' בתשרי תש"ז, 29 בספטמבר 1946
במברג, גרמניה
מקום מגורים ירושלים
השתייכות חסידות סטרופקוב
תפקיד האדמו"ר מסטרופקוב
בת זוג שרה הינדא
אב רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם
הרב ליפשיץ בביקור ב-770
אגרת ששלח הרבי לרגל חתונתו

רבי אברהם שלום ישכר[1] (אשי"ש) דוב ליפשיץ הלברשטאם (נולד בד' בתשרי תש"ז, 29 בספטמבר 1946) הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות סטרופקוב ורב קהילת שערי ירושלים.

תולדות חיים

נולד בבמברג שבגרמניה, לרבי רבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב, שכיהן אז כרב העיר לאחר מלחמת העולם השנייה, ולרבנית טאבא (נפטרה בכ"ה באייר תשס"ז) בת רבי יחיאל מיכל שלאגר אב"ד בוקאצ'יבצי. הוא נקרא על שם שני זקניו, רבי אברהם שלום הלברשטאם ורבי ישכר דוב ליפשיץ מאונגוואר.

בכ"ט בכסלו תש"ט, בהיותו בגיל שנתיים, עלה יחד עם הוריו לישראל. לאחר תקופה קצרה בבאר יעקב התיישב אביו ברמלה, שם ייסד את בית מדרשו "דברי חיים". בילדותו למד בתלמוד תורה של חב"ד בלוד, בשפת היידיש. בשנת תשי"ג עבר יחד עם הוריו להתגורר בירושלים, והמשיך בלימודים בתלמוד תורה של חסידות סאטמר, ומשם גם בישיבת שומרי אמונים והיה לתלמידו של הרב אברהם חיים ראטה, ובישיבה קטנה בראשות רבי משה אריה פריינד (לימים גאב"ד ירושלים). לאחר מכן למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק שבראשות הרב שמואל הלוי וואזנר.

בד' בתמוז תשכ"ו (22 ביוני 1966) התחתן בחולון עם שרה הינדא בת הרב מנחם מנדל שנייבלג, גאב"ד מנצ'סטר. זמן קצר לאחר נישואיו הוסמך להוראה. בט"ו באב תשל"א הוכתר לרבה של קהילת שערי ירושלים בכניסה לירושלים. הוא התיישב אז בשכונת קריית משה. ייסד שיעורי תורה למבוגרים ולילדים בשכונתו, ופעל להעברת תלמידים מבתי ספר מעורבים לתלמודי תורה. כן ייסד כולל אברכים להוראה בשם "דברי יחזקאל", שם הוא מעביר שיעורים בשולחן ערוך.

בו' בכסלו תשנ"ה, במהלך הלווית אביו מונה על ידי הרב צבי אלימלך הלברשטאם האדמו"ר מצאנז לממלא מקומו כאדמו"ר מסטרופקוב. מאז החל לערוך את שולחנותיו בשבתות ומועדים.

מדברי תורתו נדפסו בקובצי "הליכות קודש".

בשנת תשע"ז מינה את שלושת בניו לרבנים בבתי המדרש.

מביא את ספריו לרבי

בא לביקור אצל הרבי בעת חלוקת הדולרים, - עוד בחיי אביו רבי יחזקאל שרגא, והביא לרבי את חיבורו - פירוש על הגהות זקנו רבי אברהם שלום בנו של רבי יחזקאל הלברשטאם משינאווא בעל הדברי יחזקאל, שכתב על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי בירכו בחמימות בהצלחה, בהפצת היהדות והפצת המעיינות.[2].

האדמו"ר עומד בקשר חם מאוד עם חסידי חב"ד, בארץ ובעולם.

בשנת תשס"ח בא לביקור מיוחד ב770.[3]

משפחתו

קישורים חיצוניים

הקודם:
האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ מסטרופקוב
אדמו"רי סטרופקוב הבא:
-

הערות שוליים

  1. ^ מקפיד לכתוב את שמו כ"ישכר".
  2. ^ מבקר אצל הרבי
  3. ^ בביקור ב-770