אברהם שרמן – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
במשך שנות כהונתו ועיסוקו כדיין בבתי דין היה טרוד מאוד בעבודה ולא הספיק להגיע ולפגוש את הרבי. אך בשנת [[תשנ"ג]] הגיע לחצרות קדשינו והתרשם בצורה בלתי-אמצעית מעידודיו הנפלאים של הרבי לקול שירת החסידים "[[יחי אדוננו]]". | במשך שנות כהונתו ועיסוקו כדיין בבתי דין היה טרוד מאוד בעבודה ולא הספיק להגיע ולפגוש את הרבי. אך בשנת [[תשנ"ג]] הגיע לחצרות קדשינו והתרשם בצורה בלתי-אמצעית מעידודיו הנפלאים של הרבי לקול שירת החסידים "[[יחי אדוננו]]". | ||
==מאבקו בנושא מיהו יהודי== | ==מאבקו בנושא [[מיהו יהודי]]== | ||
בעקבות הוראה אחת מהרבי שהתקבלה דרך הרב [[גדליהו אקסלרוד]] החל הרב שרמן במאבק עיקש שנמשך על פני כארבעה עשורים נגד הגיורים המזוייפים, וההקלות בגיור שביקשו לעשות רבנים שונים מ[[הציונות הדתית]] וכדומה. | בעקבות הוראה אחת מהרבי שהתקבלה דרך הרב [[גדליהו אקסלרוד]] החל הרב שרמן במאבק עיקש שנמשך על פני כארבעה עשורים נגד הגיורים המזוייפים, וההקלות בגיור שביקשו לעשות רבנים שונים מ[[הציונות הדתית]] וכדומה. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
כהמשך ישיר להכוונתו של הרבי, פנו שלושת הדיינים אל רבותיהם כדי לקבל עצה: הרב אקסלרוד פנה אל [[הרבי]], הרב שרמן כתלמידו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב שילה רפאל כתלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] – לקבל את חוות דעתם ההלכתית של פוסקי הדור. | כהמשך ישיר להכוונתו של הרבי, פנו שלושת הדיינים אל רבותיהם כדי לקבל עצה: הרב אקסלרוד פנה אל [[הרבי]], הרב שרמן כתלמידו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב שילה רפאל כתלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] – לקבל את חוות דעתם ההלכתית של פוסקי הדור. | ||
המאמץ נשא פרי, ובתאריך ט"ו | המאמץ נשא פרי, ובתאריך [[ט"ו בסיוון]] [[תשד"מ]], יצאה פסיקה והוראה לדיינים ורבנים רושמי נישואים, אותה ניסח הרב אלישיב והוגהה על ידי הרב שלמה זלמן אוירבך, עליה חתם גם ה'סטייפלער' הרב [[יעקב קנייבסקי]], בה נאמר לכל הדיינים בארץ לבדוק אחר כל מי שנושא תעודת גיור האם הייתה קבלת מצוות בפועל, ואף מי שנושא תעודת גיור מבית דין מוכר על הדיינים לבדוק בציציותיו. | ||
כהמשך לפסיקה זו, הוחתמו רוב דייני ישראל – כמאה ושמונים רבנים ודיינים – שפנו בקריאה לרושמי הנישואין, שלא לעשות חופה וקידושין לגרים שלא קבלו עליהם עול תורה ומצוות. | כהמשך לפסיקה זו, הוחתמו רוב דייני ישראל – כמאה ושמונים רבנים ודיינים – שפנו בקריאה לרושמי הנישואין, שלא לעשות חופה וקידושין לגרים שלא קבלו עליהם עול תורה ומצוות. | ||