שער היחוד והאמונה – הבדלי גרסאות
עריכה קלה (ניכר כי נעתק מכתבה כל שהיא (ראה בהרחבה על שלבי ההתפתחות..) זקוק לעיבוד והארכה רבים. |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|} | |} | ||
'''שער היחוד והאמונה''' הוא [[ספר התניא#חלקי התניא|החלק השני מחמשת החלקים]] ב[[ספר התניא]] (ונקרא גם '''לקוטי אמרים חלק שני'''), וכולל הסבר שכלי | '''שער היחוד והאמונה''' הוא [[ספר התניא#חלקי התניא|החלק השני]]<ref>אמנם, דעת אדמו"ר הזקן מתחילה היתה כי חלק זה יהיה החלק הראשון של התניא (וכמוכח מכמה מקומות [חנוך קטן - "...לאהוב את ה' אהבה עזה ולדבקה בו בלב ונפש כמו ''שיתבאר'' במקומה באריכות" - כשהכוונה ללקו"א פ"ד. וכן בפרק ו', ז'.]</ref> [[ספר התניא#חלקי התניא|מחמשת החלקים]] ב[[ספר התניא]] (ונקרא גם '''לקוטי אמרים חלק שני'''), וכולל הסבר שכלי ב[[אחדות השם]]. | ||
לשער זה נדפסה הקדמה בשם 'חינוך קטן' והוא מחולק ל-12 פרקים. | |||
בחלק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים ל[[אין ואפס]] כמו לפני הבריאה. | בחלק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים ל[[אין ואפס]] כמו לפני הבריאה. | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
===שלושת שלבי ההתפתחות=== | ===שלושת שלבי ההתפתחות=== | ||
[[קובץ:שיר שער היחוד.jpg|ממוזער| | [[קובץ:שיר שער היחוד.jpg|ממוזער|ברכה שצירף ר' [[אשר גרוסמן]] להדפסת התניא בשנת [[תר"ס]] כשצורף אליו שער היחוד והאמונה, כשראשי השורות יוצרים אקרוסטיכון עם שמו הפרטי של אדמו"ר הרש"ב "שלום דובער נ"י", וסופי השורות: "ברב"י שמואל זי"ע". (הדף נתלש בהוראת אדמו"ר הרש"ב מכל העותקים ועותקים בודדים ממנו נשמרו ב[[ספריית ליובאוויטש]]){{הערה|ספר התניא - ביביליוגרפיא (מונדשיין) עמוד 107.}}]] | ||
ב[[תניא מהדורה קמא|מהדורה קמא]] של התניא (ה"קונטרסים", כתבי היד שהופצו בין החסידים קודם שהודפס התניא) הייתה חלוקת הפרקים שונה מהתניא שהובא לדפוס, ובנוסף לכך חסר שם כל הסיום של פרק ו'{{הערה|[[תניא מהדורה קמא|בהערות על התניא]] מהדורה קמא (עמ' תנז-תס) מסביר בשם הרבי, שהשינויים אינם חיצוניים בלבד, אלא אדמו"ר הזקן מגלה כאן (בדפוס) עומק חדש: שבמהדורה קמא מוסבר היחוד בעניין ה'שמות' (הוי' ואלוקים), ואילו בדפוס מוסבר אופן עמוק יותר - יחוד הנבראים עם אלוקות.}}. | ב[[תניא מהדורה קמא|מהדורה קמא]] של התניא (ה"קונטרסים", כתבי היד שהופצו בין החסידים קודם שהודפס התניא) הייתה חלוקת הפרקים שונה מהתניא שהובא לדפוס, ובנוסף לכך חסר שם כל הסיום של פרק ו'{{הערה|[[תניא מהדורה קמא|בהערות על התניא]] מהדורה קמא (עמ' תנז-תס) מסביר בשם הרבי, שהשינויים אינם חיצוניים בלבד, אלא אדמו"ר הזקן מגלה כאן (בדפוס) עומק חדש: שבמהדורה קמא מוסבר היחוד בעניין ה'שמות' (הוי' ואלוקים), ואילו בדפוס מוסבר אופן עמוק יותר - יחוד הנבראים עם אלוקות.}}. | ||
כשהביא אדמו"ר הזקן את התניא לדפוס (בשנת תקנ"ו) '''הוסיף''' בו (בסוף פרק ו' ותחילת פרק ז') קטע ארוך שלא היה במהדורה קמא ומצד שני '''השמיט''' מפרק ז' קטע ארוך {{הערה|למרות שישנם שינויים גדולים בין כתבי היד שהגיעו לידינו, הנה דוקא קטע זה נמצא בכולם, ולמרות זאת כשהגיעו הדברים לדפוס - הושמט.}} '''שהיה''' ב"מהדורא קמא". הקטע שהושמט פותח במילים "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל" | כשהביא אדמו"ר הזקן את התניא לדפוס (בשנת תקנ"ו) '''הוסיף''' בו (בסוף פרק ו' ותחילת פרק ז') קטע ארוך שלא היה במהדורה קמא ומצד שני '''השמיט''' מפרק ז' קטע ארוך {{הערה|למרות שישנם שינויים גדולים בין כתבי היד שהגיעו לידינו, הנה דוקא קטע זה נמצא בכולם, ולמרות זאת כשהגיעו הדברים לדפוס - הושמט.}} '''שהיה''' ב"מהדורא קמא". הקטע שהושמט פותח במילים "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל". <ref>בפשטות הטעם להשמטה הייתה כדי לא לפגוע בבית מדרשו של הגר"א שהחזיק בשיטה זו{{הערה|ספר התניא - בבליוגרפיה, מונדשיין עמ' 15.}} (וממילא להגדיל את המחלוקת שגם בלי זה אכלה כל חלקה טובה).</ref> | ||
בשנת תר"ס כשפנה הרבי הרש"ב ל[[ר' אשר מניקולייב]] בבקשה להתעסק בהדפסת התניא לטובת הישיבה{{הערה|כפי שמתואר באריכות ב[[משה רוזנבלום#חיבוריו|דברי ימי התמימים]] בפרק העוסק בשנת תר"ס.}}, ראה ר' אשר לנכון שכבר הגיעה העת להחזיר עטרה ליושנה, וכפי שמעיד על כך בעצמו ב"מודעה רבה" (שבתחילת התניא) - שמלבד אשר ניקה את הדפוס משגיאות וכו' (ע"פ כתבי היד) הנה גם הוסיף את '''ה'''השלמה (בה"א הידיעה) לפרק ז'. | |||
==תוכן השער== | ==תוכן השער== | ||
בכותרת שכתב אדמו"ר הזקן לפני הפרק הראשון, מציין ששער היחוד והאמונה בא לבאר את דברי הזוהר שהפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]] ו[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם כבוד מלוכותו]] הוא [[יחודא תתאה]], והתוכן של הפרקים באים לבאר את תוכן ההתבוננות בדברים המעוררים את האהבה והיראה ויסודן. | בכותרת שכתב אדמו"ר הזקן לפני הפרק הראשון, מציין ששער היחוד והאמונה בא לבאר את דברי הזוהר שהפסוק [[שמע ישראל]] הוא [[יחודא עילאה]] ו[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם כבוד מלוכותו]] הוא [[יחודא תתאה]], והתוכן של הפרקים באים לבאר את תוכן ההתבוננות בדברים המעוררים את האהבה והיראה ויסודן. | ||
| שורה 79: | שורה 78: | ||
*[[זלמן גופין]], '''שער היחוד והאמונה - מבואר''' - (תשס"ו. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים, תשע"א) | *[[זלמן גופין]], '''שער היחוד והאמונה - מבואר''' - (תשס"ו. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים, תשע"א) | ||
*[[מיכאל חנוך גולומב]], '''יסודות בשער היחוד והאמונה''' (2 חוברות) | *[[מיכאל חנוך גולומב]], '''יסודות בשער היחוד והאמונה''' (2 חוברות) | ||
*יחזקאל סופר, '''דורשי יחודך (תשפ"ה)'''{{קצרמר/הרחבה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||