טועמיה – הבדלי גרסאות

ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''טועמיה''' הינו כינוי ל[[מנהג]] ול[[הלכה]] לפיהם ישנה מצווה לטעום ממאכלי ה[[שבת]] ב[[ערב שבת]].
'''טועמיה''' הינו כינוי ל[[מנהג]] שהובא ל[[הלכה]], לפיו ישנה מצווה לטעום ממאכלי ה[[שבת]] ב[[ערב שבת]].
==מקורותיו==
==מקורותיו==
המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא ה[[מחזור ויטרי]]{{הערה|סימן קצ״א,‏ בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת}} המצטט [[ברייתא]] בשם [[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו}}:
המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא ה[[מחזור ויטרי]]{{הערה|סימן קצ״א,‏ בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת}} המצטט [[ברייתא]] בשם [[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו}}:
{{ציטוט|תוכן=תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו.|מרכאות=לא}}
{{ציטוט|תוכן=תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו.|מרכאות=לא}}
על פי זה מתבארת לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת ב[[תפילת שמונה עשרה]] של מוסף בשבת:
וכרמז למנהג הובאה לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת ב[[תפילת שמונה עשרה]] של [[תפילת מוסף|מוסף]] בשבת:
{{ציטוט|תוכן=טועמיה (=של השבת) חיים זכו|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=טועמיה (=של השבת) חיים זכו|מרכאות=כן}}
ועל שם כך פשט שם המנהג בתפוצות ישראל.
ועל שם כך פשט שם המנהג בתפוצות ישראל.


== פסיקתו להלכה ==
המנהג הובא ונפסק להלכה בספר [[שבלי הלקט]]{{הערה|סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף}} וצוטט ב[[בית יוסף]]{{הערה|בית יוסף אורח חיים רפו}}. בעקבותיהם פוסק [[המגן אברהם]] ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”{{הערה|[[שולחן ערוך]] אורח חיים רנ א}}  
המנהג הובא ונפסק להלכה בספר [[שבלי הלקט]]{{הערה|סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף}} וצוטט ב[[בית יוסף]]{{הערה|בית יוסף אורח חיים רפו}}. בעקבותיהם פוסק [[המגן אברהם]] ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”{{הערה|[[שולחן ערוך]] אורח חיים רנ א}}  


שורה 14: שורה 15:


== טעם המנהג ==
== טעם המנהג ==
בטעמו ל המנהג נאמרו כמה הסברים, העיקרי שבהם הוא, ש'מצוות' (כהלשון במקורות לעיל) הטעימה ממאכלי השבת נכללת בציווי 'והכינו את אשר יביאו', ממנו נלמד חיוב הכנת המאכלים לשבת, שכחלק מהכנה זו - נכללת הטעימה מהתבשילים, כדי לשפר טעמם וכו'. בטעם זה השתמש גם הרבי בהסברת המנהג בצורתו הרוחנית, ראה להלן בפסקה 'טועמיה מהגאולה בזמן הגלות'<ref>כך ידוע ומקובל, וצ"ע מקור טעם זה. וראה גם '''מטה משה''' חלק ד<nowiki>' סימן ת"ח (רק שם כותב 'משום עונג שבת' סתם, ולא שנכלל בהכנה דאורייתא ד'והכינו כו''</nowiki>. וצ"ע</ref>.
בטעם המנהג נאמרו כמה הסברים, העיקרי שבהם הוא, ש'מצוות' (כהלשון במקורות לעיל) הטעימה ממאכלי השבת נכללת בציווי 'והכינו את אשר יביאו', ממנו נלמד חיוב הכנת המאכלים לשבת, שכחלק מהכנה זו - נכללת הטעימה מהתבשילים, כדי לשפר טעמם וכו'. בטעם זה השתמש גם הרבי בהסברת המנהג בצורתו הרוחנית, ראה להלן בפסקה 'טועמיה מהגאולה בזמן הגלות'<ref>כך ידוע ומקובל, וצ"ע מקור טעם זה. וראה גם '''מטה משה''' חלק ד<nowiki>' סימן ת"ח (רק שם כותב 'משום עונג שבת' סתם, ולא שנכלל בהכנה דאורייתא ד'והכינו כו''</nowiki>. וצ"ע</ref>.


==מנהג חב"ד==
==מנהג חב"ד==