טועמיה – הבדלי גרסאות

==מקורותיו==

המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא ה[[מחזור ויטרי]]{{הערה|סימן קצ״א,‏ בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת}} המצטט [[ברייתא]] בשם [[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו}}:

על פי זה מתבארת לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת ב[[תפילת שמונה עשרה]] של מוסף בשבת:

{{ציטוט|תוכן=טועמיה (=של השבת) חיים זכו|מרכאות=כן}}

המנהג הובא ונפסק להלכה בספר [[שבלי הלקט]]{{הערה|סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף}} וצוטט ב[[בית יוסף]]{{הערה|בית יוסף אורח חיים רפו}}. בעקבותיהם פוסק [[המגן אברהם]]<nowiki> ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”{{הערה </nowiki>[[שולחן ערוך]]<nowiki> אורח חיים רנ א}}.</nowiki>

[[האריז"ל]] הוסיף, שבשכר הטעימה זוכה לחיים עליונים{{הערה|'''שער הכוונות''' שם}}.

==בחב"ד==

אצל כ"ק [[אדמו"ר מהוריי"צ]] לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג [[הרבי]] נשיא דורנו {{הערה|לקוטי שיחות כרך ב, ספר מעשה מלך עמוד 125}}.  

{{ערך מורחב|טעימה מהגאולה בדורנו}}

בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מ[[הגאולה]], כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים ב[[עקבתא דמשיחא]], 'ערב שבת אחר חצות' כנ"ל.

{{הערות שוליים}}