טועמיה

טועמיה הינו כינוי להמנהג ולהלכה, שלפיהם ישנה מצווה לטעום ממאכלי השבת בערב שבת.

מקורותיו

המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא המחזור ויטרי המצטט ברייתא בשם תלמוד ירושלמי:

תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו.

על פי זה מתבארת לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת בתפילת שמונה עשרה של מוסף בשבת:

טועמיה (=של השבת) חיים זכו

וכך נקבע שם המנהג בתפוצות ישראל בשם זה.

המנהג הובא ונפסק להלכה בספר שבלי הלקט וצוטט בבית יוסף. בעקבותיהם פוסק המגן אברהם ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”{{הערה שולחן ערוך אורח חיים רנ א}}.

המנהג מובא גם בספרי הקבלה בשם האר"י, בספר חמדת ימים מוצא לכך גם מקור בזוהר.

האריז"ל הוסיף, שבשכר הטעימה זוכה לחיים עליונים.

וכן פוסק גם אדמו"ר הזקן, ומוסיף שיש לטעום מכל תבשיל ותבשיל.

בחב"ד

אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג הרבי נשיא דורנו .

אולם מסביר הרבי, שברוחניות וודאי שייך העניין של 'טועמיה':

יש נוהגים למעשה לטעום ממאכלי השבת ביום ששי, ככתוב טועמיה חיים זכו. את כ"ק מו"ח אדמו"ר לא ראיתי נוהג כך בגשמיות, אבל מבחינה רוחנית ודאי שצריך להיות כן, ולא ביום שישי בלבד כי אם בכל ימי השבוע - ה'שית אלפי שני הוי עלמא'. ולפי זה עתה (=לפי מניין השנים) כבר יום ששי ולאחר חצות, יש, אם כן, ודאי צורך בלימוד החסידות בהבנה והשגה, ועל ידי כך להגיע ל"כולם ידעו אותי"

'טועמיה' מהגאולה בזמן הגלות

ערך מורחב – טעימה מהגאולה בדורנו

בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מהגאולה, כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים בעקבתא דמשיחא, 'ערב שבת אחר חצות' כנ"ל. בדוגמת 'טעימות' אלו הצביע הרבי למשל, על הניסים הגלויים התחוללו במלחמת המפרץ, נפילת מסך הברזל של שלטון הקומוניזם ברוסיה, "וכתתו חרבותם לאיתים", השפע הגשמי בהרחבה - 'מעדנים מצויים כעפר", ועוד.