בחירה חופשית – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב" |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה, אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר: כבר בארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו, כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד, ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו. וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי", אין כח אדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא. הוא שהנביא אמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי". וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם.}}. | דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה, אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר: כבר בארנו בפרק שני מהלכות יסודי התורה שהקב"ה אינו יודע מדיעה שהיא חוץ ממנו, כבני אדם שהם ודעתם שנים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד, ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו. וכשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי", אין כח אדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא. הוא שהנביא אמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי". וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם.}}. | ||
בדומה ל(פשטות{{הערה|אך | בדומה ל(פשטות{{הערה|אך ראו במדרש שמואל לקמן שהר"מ אלמושינו פירש שונה את שיטת הרמב"ם.}}) דברי הרמב"ם אשר אין מקום להקשות כלל קושיות על ידיעת הבורא, כתבו גם רבינו בחיי אבן פקודה{{הערה|חובת הלבבות שער ג' פרק ח'}} ור' יוסף אלבו{{הערה|ספר העיקרים מאמר ד פרק ד, שם ציטט את הרמב"ם הנ"ל}}. | ||
הרלב"ג ביאר{{הערה|מלחמת השם מאמר ג}}, שידיעתו של הקב"ה הינה בדרך כללית בלבד, ויודע הוא את כל הדברים המתחייבים מצד הטבע אך אינו יודע במה יבחר האדם. רבים מרבותינו תקפו דעה זו בחריפות{{הערה|ראו לדוגמה בפירוש האברבנאל על התורה בראשית יח, כ (שם הובאו גם דברי ר' חסדאי קרקש ש"הדעת הזו היא כפירה מוחלטת").}}, ולפי יסוד ה[[השגחה פרטית]] שיסד הבעל שם טוב דעה זו אינה מתקבלת{{הערה|וראה אגרות קודש חלק ג' עמוד מ במכתב הנוגע בשאלה זו שהרבי שולל ביאור זה בתכלית.}}. מן הכיוון ההפוך ביאר ר' חסדאי קרקש{{הערה|מאמר ב' כלל ה' פרק ג' (וראה לקמן שמשמע שהניח גם אופציה נוספת לביאור)}} שהידיעה אכן מכרחת ופועלת המציאות ובחירת האדם היא על כוונתו בלבד. אף שיטה זו זכתה למתקפות{{הערה|ראה בספר העיקרים מאמר ד' פרק א ובאברבנאל שם.}} ה[[של"ה]]{{הערה|בתולדות אדם בית הבחירה.}} כתב (בדומה קצת לביאורים הנ"ל) שידיעת ה' אכן מכרחת כגזירה, אלא שהידיעה (שלדבריו היא-היא הרצון) כוללת בתוכה את כל הדרכים האפשריות, וישנו האופן איך ראויים הדברים להיות מראש לפי פתיחת המקורות וכו' באותה עת, ויתכן שלאחר מכן ישתנו הדברים על ידי הבחירה אך גם זה היה כלול מראש ברצון והידיעה. | הרלב"ג ביאר{{הערה|מלחמת השם מאמר ג}}, שידיעתו של הקב"ה הינה בדרך כללית בלבד, ויודע הוא את כל הדברים המתחייבים מצד הטבע אך אינו יודע במה יבחר האדם. רבים מרבותינו תקפו דעה זו בחריפות{{הערה|ראו לדוגמה בפירוש האברבנאל על התורה בראשית יח, כ (שם הובאו גם דברי ר' חסדאי קרקש ש"הדעת הזו היא כפירה מוחלטת").}}, ולפי יסוד ה[[השגחה פרטית]] שיסד הבעל שם טוב דעה זו אינה מתקבלת{{הערה|וראה אגרות קודש חלק ג' עמוד מ במכתב הנוגע בשאלה זו שהרבי שולל ביאור זה בתכלית.}}. מן הכיוון ההפוך ביאר ר' חסדאי קרקש{{הערה|מאמר ב' כלל ה' פרק ג' (וראה לקמן שמשמע שהניח גם אופציה נוספת לביאור)}} שהידיעה אכן מכרחת ופועלת המציאות ובחירת האדם היא על כוונתו בלבד. אף שיטה זו זכתה למתקפות{{הערה|ראה בספר העיקרים מאמר ד' פרק א ובאברבנאל שם.}} ה[[של"ה]]{{הערה|בתולדות אדם בית הבחירה.}} כתב (בדומה קצת לביאורים הנ"ל) שידיעת ה' אכן מכרחת כגזירה, אלא שהידיעה (שלדבריו היא-היא הרצון) כוללת בתוכה את כל הדרכים האפשריות, וישנו האופן איך ראויים הדברים להיות מראש לפי פתיחת המקורות וכו' באותה עת, ויתכן שלאחר מכן ישתנו הדברים על ידי הבחירה אך גם זה היה כלול מראש ברצון והידיעה. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
ונמצא, שדברי הרמבם "שאין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה כשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא... אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם" – '''אינם''' תירוץ והתחמקות אלא '''הם הם התשובה הפשוטה''' לשאלה. | ונמצא, שדברי הרמבם "שאין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה כשם שאין כח באדם להשיג ולמצוא אמתת הבורא... אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם" – '''אינם''' תירוץ והתחמקות אלא '''הם הם התשובה הפשוטה''' לשאלה. | ||
(אלא שאחר כל זאת בסופו של דבר עדיין יש מקום ל"תלמיד ממולח" לשאול{{הערה|לגבי ביאור שאלה זו והתירוץ עליה | (אלא שאחר כל זאת בסופו של דבר עדיין יש מקום ל"תלמיד ממולח" לשאול{{הערה|לגבי ביאור שאלה זו והתירוץ עליה ראו בתשורהתשורה משמחת הנישואין של נחום מנחם מענדל הכהן עם חוה טובה כהנא (תשע"ח, אוסף שיעורים של הרב גופין) וש"נ.)}} – הרי סוף כל סוף ה' יודע מראש מה יבחר האדם, ומה טעם יש לבחירה אם ידוע מראש מה יבחר, האם ח"ו הכל הצגה? ומוסבר בזה, שהתירוץ האמתי הוא שהקב"ה נמנע הנמנעות ונושא הפכים - ומצד זה יכול להיות שני הדברים גם יחד: גם ידיעה וגם בחירה. אלא שאם זהו התירוץ – מדוע מאריכה כל כך החסידות בהסבר לעיל? הרי ההסבר האמיתי הוא שהקב"ה נמנע הנמנעות ונושא הופכים? ונקודת הביאור היא, שאין אלו שני תירוצים שונים שאחד נכון ואחד לא, ואפילו לא שני תירוצים שאחד פשוט ואחד עמוק יותר – אלא שניהם תירוץ אחד. היינו, שזה שידיעת ה' שונה מידיעתינו נובעת מכך שהוא נושא הופכים.) | ||
===גזירת 'ועבדום'=== | ===גזירת 'ועבדום'=== | ||