חשבונו של עולם – הבדלי גרסאות

'''חשבונו של עולם''' הינו [[חשבון נפש|חשבון הנפש]], כפי שנקרא בלשון חז"ל, גם כביטוי לחשבון נפש של האדם וסביבתו, והכנה למה שייעשה אחר מאה ועשרים, והוא [[סגולה]] ל[[אריכות ימים]].

הביטוי "חשבונו של עולם" מובא בגמרא במסכת [[בבא בתרא]] בקשר ל[[צדיק|צדיקים]] היודעים את חשיבותם של המצוות ונזהרים מן העבירות:

{{ציטוט|א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן מאי דכתיב על כן יאמרו המושלים וגו' המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון בואו ונחשב '''חשבונו של עולם''' הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה|בבא בתרא, דף עח, עמוד ב.}}

[[אדמו"ר הצמח צדק]] דיבר{{הערה|שם=מח}} כמה וכמה שנים קודם [[הסתלקות|הסתלקותו]] על "באו ונחשוב חשבונו של עולם" היינו איך תהיה הנהגת ה[[חסידים]] לאחר מאה ועשרים, ואחר כך עוד האריך ימים.

ב[[ב' אדר]] [[תשמ"ח]], כעשרה ימים אחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]], נשא [[הרבי]] [[שיחה]] בביתו בסגנון "באו ונחשוב חשבונו של עולם", מה ייעשה אחר מאה ועשרים. הרבי אמר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר לו פעם על שבאו ל[[ אדמו"ר הצמח צדק]] ושאלו אותו מה ייעשה אחר מאה ועשרים, ובעקבות זה אמר שיחה על "באו ונחשוב חשבונו של עולם". מכיוון שסיפר לו על כך [[אדמו"ר הריי"צ]] הסיק הרבי שגם עליו לומר שיחה כזו. בשיחה הורה הרבי שאחר מאה ועשרים על החסידים להקשיב לרבני חב"ד, ה"חסידישע רבנים", שבכל מקום, וכן הדגיש הרבי כמה וכמה פעמים ש"חשבונו של עולם" אינו קשור לענין של היפך החיים אלא ל[[אריכות ימים]]. לאחר אמירת השיחה חילק הרבי דולרים ל[[צדקה]], כשבאופן נדיר הרבי לא מדבר עם אף אחד מהעוברים, והנוכחים במקום העידו שעיניו הקדושות נראו כאילו מביטות בדבר רחוק שלא כאן{{הערה|יומן הרב [[ברוך כהנא]]}}.

בסיום השיחה [[ הרב מרלו ]] ניגש לרבי ברכו באריכות ימים ושנים טובות והוסיף ואתה תצווה כולם יודעים על מי זה נאמר, ענה לו הרבי בפנים רציניות מאוד אבל שיהיה בלי כתית .

כאשר שמעו החסידים את ה[[שיחה]] שררה מבוכה רבה. רבים דנו והתפלפלו מה בדיוק היתה כוונת הרבי בשיחה, בהיות והרבי קצת סתם ולא פירש למה בדיוק כוונתו{{הערה|יומן הרב [[ברוך כהנא]]}}. היו שנבהלו מאד כי הבינו שהרבי מדבר על מצב חמור של העלם והסתר, ומסיבה זו התחמקו האחראיים להגיש לרבי את השיחה ל[[מוגה|הגהה]] אף לאחר שהרבי ביקש זאת{{הערה|הנקודה החב"דית - 1, ע' 50}}. לאחר זמן השיחה עובדה ונדפסה כהוספה בסדרת [[התוועדויות]]{{הערה|שם=מח|הוספות להתוועדויות [[תשמ"ח]] חלק ד' עמוד 397.}}.

 

לאחר אמירת השיחה, בירך הרב [[יהודה קלמן מרלו]] את הרבי באריכות ימים ושנים טובות, ואמר: ''''ואתה תצווה' כולם יודעים על מי זה נאמר'''. הרבי ענה לו בפנים רציניות: אבל שיהיה בלי כתית{{דרוש מקור}}.