מוגה

המילה "מוגה" כוונתה היא לשיחה או מאמר שאמר האדמו"ר שנכתבה על ידי המניחים כשלאחר מכן האדמו"ר עבר על ההנחה והגיה אותה.

כמעט כל מאמריו ושיחותיו של הרבי הועלו על הכתב ע”י “מניחים” שונים (ובכללות היו שני גופים שהתעסקו בזה. עד שנת תשמ"א היה ועד הנחות התמימים ומאז החל לעבוד גם ועד הנחות בלה"ק), כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. אף הגהה זו פנים רבות לה: יש והיה מציין מספר הערות ותיקונים ומורה “להוציאו בסדרת בלתי מוגה”, כלומר, עדיין לא נשלמה ההגהה כרצונו הקדוש. ופעמים היה מגיה ושונה ואף משלש, ומאשר להדפיס את השיחה “מוגה”.

בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שה”הנחות” הבלתי-מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם ע”י הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב”קופיר”, כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול (”סטנסיל”) שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה”הנחות” היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר. בשנים מאוחרות יותר החל הרבי להגיה באופן קבוע ומסודר את הנחות המאמרים והשיחות.

שיחות מוגהות

החל משנת תשמ"ז החל הרבי להגיה באופן קבוע את רשימת ההנחות מההתוועדוית, ומכיוון שכמוזכר לעיל במשך השנים היו שני גופים שעסקו בהנחה על הכתב של דברי הרבי, (ועד הנחות בלה"ק וועד הנחות התמימים), לכן בתקופה שהחל להגיה את ההנחות באופן קבוע, הגיה גם את ההנחה שנערכה ע"י ועד הנחות בלה"ק וגם את ההנחה שנערכה ע"י ועד הנחות התמימים. בשלב מסוים הגיעו להסכם ביניהם שהרבי יגיה שבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות בלה"ק על מנת לפרסמה בגיליון כפר חב"ד בלשון הקודש, ושבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות התמימים על מנת לפרסמה בעיתון אלגעמיינער זשורנאל באידיש.

כך נמשך הסדר עד תשנ"ב, וכל שיחות אלו התפרסמו בסדרה 'ספר השיחות תשמ"ז - תשנ"ב' (שמונה כרכים, בהוצאת הועד להפצת שיחות).

מאמרים מוגהים

כמו כן, ישנם מאמרים מוגהים שהודפסו בסדרה "ספר המאמרים מלוקט", במשך השנים מתחילת הנשיאות היו רק מאמרים בודדים שהוגהו על ידי הרבי בהזדמנויות שונות (אשר כולם נדפסו בחלק א של הסדרה הנ"ל).

בימים שלאחר חג השבועות תשמ"ו היתה הכנסת ספר תורה שעל ידי המוסד בית רבקה (קראון הייטס), ולכבוד מאורע זה החליטו להכין מאמר שאמר הרבי בחג השבועות של שנה זו דיבור המתחיל אתה הראת על מנת שיגיהו לכבוד מאורע זה, ובפתח דבר ציינו שמאמר זה יוצא לאור בקשר עם ההכנסת ספר תורה, אך כשהרבי הגיה את המאמר שינה פרט זה באופן שהיה משמע שהמאמר יוצא לאור בקשר עם ימי התשלומין של חג השבועות, מכך הבינו המניחים שבזה רוצה הרבי לרמז שעלה ברצונו להוציא לאור מאמר מוגה בקשר עם כל תאריך או יומא דפגרא. ואכן מאז החלו להכין מאמר להגהה לקראת כל חג ומועד ויומא דפגרא אשר הוגה על ידי הרבי.