חידון גאולה ומשיח הארצי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מ (הרחבה)
שורה 54: שורה 54:
*[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תות"ל בית שמש]]
*[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תות"ל בית שמש]]


== צוות החידון ==


* '''הרב מנחם מענדל ששון'''
* '''הת' שלום רפאל מזרחי'''
* '''הת' דוד גבריאל'''<br />
=='''השפעת האירוע'''==
=='''השפעת האירוע'''==
חידון גאולה ומשיח הארצי תשפ"ד נחשב להצלחה גדולה, עורר עניין רב בקרב תלמידי התמימים ובציבור הרחב וזכה לחשיפה עצומה באה"ק ובעולם כולו. האירוע עורר חיות מחודשת בלימוד ה[[דבר מלכות]] בקרב תלמידי התמימים. כיום, נחשב החידון לאחד מהפרוייקטים הגדולים והמרכזיים ביותר של ארגון את"ה העולמי.
חידון גאולה ומשיח הארצי תשפ"ד נחשב להצלחה גדולה, עורר עניין רב בקרב תלמידי התמימים ובציבור הרחב וזכה לחשיפה עצומה באה"ק ובעולם כולו. האירוע עורר חיות מחודשת בלימוד ה[[דבר מלכות]] בקרב תלמידי התמימים. כיום, נחשב החידון לאחד מהפרוייקטים הגדולים והמרכזיים ביותר של ארגון את"ה העולמי.

גרסה מ־12:41, 29 בדצמבר 2024

ערך זה זקוק לעריכה דחופה: הסיבה לכך היא: הערך הינו בעל חשיבות גבוהה מאד, ויחד עם זאת עריכתו ברמה נמוכה מאד והמידע המובא בו דל ולא מקיף..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
החידון בארץ ישראל תשפ"ד
הזוכים בחידון בארץ ישראל (בשנת תשפ"ד)

חידון גאולה ומשיח הארצי הוא אירוע חינוכי ורוחני משמעותי, שנערך על ידי ארגון את"ה העולמי ומוקדש ללימוד ענייני גאולה ומשיח, על מנת לחזק את הלימוד בהם בקרב תלמידי התמימים ולהעצים את חשיבותם. האירוע, שמתקיים בכל שנה (החל מתשפ"ד), כולל תחרות ידע מקיפה בין תלמידי ישיבות תומכי תמימים מכל רחבי ארץ הקודש.

נושא החידון משתנה משנה לשנה. בין הנושאים - שיחות ה'דבר מלכות', שיחות מרכזיות מ'ליקוטי שיחות גאולה ומשיח' וביאורי הרבי על פרקים י"א וי"ב בהלכות מלכים.

החידון הראשון - תשפ"ד

ההכנה: לקראת החידון, התקיימה תקופת הכנה אינטנסיבית בישיבות תות"ל באה"ק, שכללה מבצע לימוד מקיף בשיחות הדבר מלכות, תרגול שאלות והכנות לקראת החידון. בתקופת המבצע נערכו מבחנים שלפי הציונים בהם נבחרו המתמודדים לחידון.

אירוע הגמר של החידון התקיים בכ"ג תמוז התשפ"ד, יחד עם כינוס התמימים הארצי הראשון. הכינוס נערך באמפי וואהל בתל אביב, והשתתפו בו מאות תמימים, רבנים ומשפיעים.

במהלך האירוע דיברו דוברים שונים, בהם משפיעים ורבנים, שעוררו את תלמידי התמימים על הצורך והחשיבות להשקיע בלימוד ענייני גאולה ומשיח ובשיחות הדבר מלכות בפרט. כמו כן, באירוע הוקרנו מספר קטעי מולטימדיה מיוחדים שהופקו על ידי את"ה העולמי ונערך סדר ניגונים המוני ומרגש שסחף את כל תלמידי התמימים ואנ"ש שנכחו באירוע.

מרכז האירוע היה מעמד הסיום הפומבי של החידון, אליו ניגשו 38 נציגי ישיבות תות"ל באה"ק. לאחר שלושה סבבים שכללו שאלות מכלל שיחות הדבר מלכות בכתב ובעל פה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ובמולטימדיה, הכריז חבר השופטים על הזוכים בחידון לשנת התשפ"ד:

  • חתן הישיבות הקטנות: הת' לוי יצחק גבריאל
  • סגן הישיבות הקטנות: הת' אלחנן ניימן
  • חתן הישיבות הגדולות: הת' לוי יצחק רוזנבלט
  • סגן הישיבות הגדולות: הת' יוסף יצחק הרצל

חבר השופטים

חבר השופטים בשנת התשפ"ד:

הרב חיים יוסף גינזבורג - שליח הרבי בשכונת רמת אביב וראש ישיבת תות"ל רמת אביב.

הרב שלמה הלפרן - רב קהילת חב"ד תל אביב ומרבני מכון הלכה חב"ד.

הרב מנחם מענדל פרידמן - רב קהילת חב"ד הדר גנים פתח תקווה ומשפיע בישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש.

ישיבות בארץ ישראל שמשתתפות בחידון

ישיבות קטנות

ישיבות גדולות

צוות החידון

  • הרב מנחם מענדל ששון
  • הת' שלום רפאל מזרחי
  • הת' דוד גבריאל

השפעת האירוע

חידון גאולה ומשיח הארצי תשפ"ד נחשב להצלחה גדולה, עורר עניין רב בקרב תלמידי התמימים ובציבור הרחב וזכה לחשיפה עצומה באה"ק ובעולם כולו. האירוע עורר חיות מחודשת בלימוד הדבר מלכות בקרב תלמידי התמימים. כיום, נחשב החידון לאחד מהפרוייקטים הגדולים והמרכזיים ביותר של ארגון את"ה העולמי.


ראו גם

קישורים חיצוניים

תגית: "חידון גאולה ומשיח הארצי"