שובם של ערי סדום לעתיד לבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) (ערך חדש - בבניה) |
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ערי סדום שנחרבו ב[[מהפכת סדום ועמורה|הפיכת סדום ועמורה]] עתידים להיבנות מחדש על ידי הקב"ה''', ועניינו של ייעוד זה הוא כהשוואה למצבה של [[ירושלים]] בזמן ה[[גלות]] - שכאשר יקים הקב"ה את [[ירושלים]] [[לעתיד לבוא]], יבנה | '''ערי סדום שנחרבו ב[[מהפכת סדום ועמורה|הפיכת סדום ועמורה]] עתידים להיבנות מחדש על ידי הקב"ה''', ועניינו של ייעוד זה הוא גם כהשוואה למצבה של [[ירושלים]] בזמן ה[[גלות]] - שכאשר יקים הקב"ה את [[ירושלים]] [[לעתיד לבוא]], יבנה אותה יחד עם ערי סדום ואת ערי השומרון, וגם שלעתיד לבוא אין מקום חרב לעולם. | ||
== מקור הייעוד == | == מקור הייעוד == | ||
מקור הייעוד הוא בנבואת יחזקאל<ref>פרק טז.</ref> שענינה - "הודע לירושלים את תועבותיה<ref>שם, פסוק ב.</ref>", והיא משל על עיר הקודש ירושלים כהשוואה לערים אחרות<ref>סדום ובנותיה, שומרון, וארצות הכנעני האמורי והחיתי.</ref>. [[מלבי"ם|המלבי"ם]] מבאר כי זוהי [[נבואה]] על עוונות עם ישראל בזמן הגלות, למרות שקרבם הקב"ה: | מקור הייעוד הוא בנבואת יחזקאל<ref>פרק טז.</ref> שענינה - "הודע לירושלים את תועבותיה<ref>שם, פסוק ב.</ref>", והיא משל על עיר הקודש ירושלים כהשוואה לערים אחרות<ref>סדום ובנותיה, שומרון, וארצות הכנעני האמורי והחיתי.</ref>. [[מלבי"ם|המלבי"ם]] מבאר כי זוהי [[נבואה]] על עוונות עם ישראל בזמן הגלות, למרות שקרבם הקב"ה: | ||
{{ציטוט|תוכן="ימשיל את ענין ה' עם ישראל כמי שמצא אסופי ילדה נעזבת מאבותיה אשר השליכוה בגועל נפשה למדבר שממה, ונדיב אחד עבר שם וחמל על הילדה ושם עיניו עליה לטובה עד שגדלה, ואז נשא אותה לאשה והטיב לה בכל מיני טובות, והיא שכחה את כל תגמולוהי עליה וזנתה תחתיו להכעיסו".|מקור=מלבי"ם - באור הענין, יחזקאל ט"ז, ב.}} | {{ציטוט|תוכן="ימשיל את ענין ה' עם ישראל כמי שמצא אסופי ילדה נעזבת מאבותיה אשר השליכוה בגועל נפשה למדבר שממה, ונדיב אחד עבר שם וחמל על הילדה ושם עיניו עליה לטובה עד שגדלה, ואז נשא אותה לאשה והטיב לה בכל מיני טובות, והיא שכחה את כל תגמולוהי עליה וזנתה תחתיו להכעיסו".|מקור=מלבי"ם - באור הענין, יחזקאל ט"ז, ב.}}בדברי התוכחה מביא הנביא את עוונם של ערי סדום ושומרון כהשוואה לעוונה של [[ירושלים]], שהגדישה סאתה יותר מהם<ref>שם, פסוקים מו-נב.</ref>. | ||
וכחלק מבושתה של ירושלים על עוונה<ref>וזהו בעבור "לְמַעַן תִּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית בְּנַחֲמֵךְ אֹתָן" - פסוק נד.</ref>, עתיד הקב"ה לבנות את ערי סדום וערי שומרון יחד עם בנייתה מחדש של ירושלים: | |||
{{ציטוט|תוכן="וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אֶת שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה . . וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְשֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְאַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן"|מקור=יחזקאל פרק ט"ז, פסוקים נג-נה.}} | |||
במדרש<ref>שמות רבה פרשת בא טו, כא.</ref> נאמר כי עתיד הקב"ה לחדש עשרה דברים לעתיד לבוא, ומהם: | |||
{{ציטוט|תוכן="הרביעית . . בונין כל ערים החרבות ואין מקום חרב לעולם. ואפילו סדום ועמורה נבנית לע"ל שנאמר "ואחותיך סדום ובנותיה תשבנה לקדמתן""|מקור=מדרש רבה פרשת בא טו, כא.}} | |||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
בביאור חילוק עונשם של הערים סדום ועמורה שנענשו בהפיכתם ובשריפתם ולא כאדמה וצבוים שרק נהפכו{{הערה|וירא י"ט, כ"ד-כ"ה}}, מבאר [[הרבי]] כי חטאתם של סדום ועמורה היתה (לבד מחטאיהם שבין אדם למקום - [[עבודה זרה]] ו[[גילוי עריות]]) גם בחטאים שבין אדם לחברו<ref>וכלשון הכתוב: "כצעקתה הבאה אליי", ופירש רש"י: "על דבר ריבה אחת" שעינו אנשי סדום על שנתנה צדקה לעני.</ref>, ועל חומרתם של חטאים אלו כבר פירש [[רש"י]] בפרשת נח<ref>פרק יא, פסוק ט.</ref> שעונשם של בני דור המבול היה חמור מעונש דור הפלגה, להיות דור הפלגה מאוחדים ביניהם. | |||
בתורת החסידות מבואר<ref>אור התורה וירא צט, ב ואילך. וראה תורת חיים נח עז, א. וירא קח, ג. ובכ"מ. - הערה 50 בשיחה שבהערה הבאה.</ref> בטעם עונשה של סדום שנאבדה ונחרבה לגמרי, כי הנהגת סדום היתה היפך השלום והאחדות - על דרך [[עולם התוהו]], שבו "כל אחד בפני עצמו, ענפין מתפרדין". ועניין איבוד סדום ועמורה הוא על דרך [[שבירת הכלים|השבירה]] של [[עולם התוהו]] - "[[מלאכת סותר|סותר על מנת לבנות"]] בשביל בריאת [[עולם התיקון]], שעניינו התכללות [[אחדות|ואחדות]]<ref>ליקוטי שיחות חלק ל"ה, וירא ב'.</ref>. כמו כן מסביר הרבי כי עניינם של הערים "אדמה" ו"צבויים" הוא [[עולם התיקון]], שכן בהם . | |||
ועל כן, כאשר [[לעתיד לבוא]] יקויים [[ייעודי הגאולה|ייעוד]] זה יהיה חיבור האורות ד[[תוהו]] (-סדום ועמורה) בכלים ד[[תיקון]] (-אדמה וצבויים)<ref>ליקוטי שיחות שם.</ref>: | |||
{{ציטוט|תוכן="יש לומר, שהתוכן הפנימי דשיבת ובנין ערים אלו הוא, שבזמן הגאולה יתגלו למטה אורות דתהו, אלא שאז יומשכו אורות אלה בכלים דתיקון דוקא (בנין, היפך השבירה) . . ושיבת כל ד' הערים יחד מורה על חיבור והתאחדות אורות דתהו וכלים דתיקון".|מקור=ליקוטי שיחות חלק ל"ה, שיחת וירא ב' - סעיף ה'}} | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה מ־07:35, 15 בנובמבר 2024
ערי סדום שנחרבו בהפיכת סדום ועמורה עתידים להיבנות מחדש על ידי הקב"ה, ועניינו של ייעוד זה הוא גם כהשוואה למצבה של ירושלים בזמן הגלות - שכאשר יקים הקב"ה את ירושלים לעתיד לבוא, יבנה אותה יחד עם ערי סדום ואת ערי השומרון, וגם שלעתיד לבוא אין מקום חרב לעולם.
מקור הייעוד
מקור הייעוד הוא בנבואת יחזקאל[1] שענינה - "הודע לירושלים את תועבותיה[2]", והיא משל על עיר הקודש ירושלים כהשוואה לערים אחרות[3]. המלבי"ם מבאר כי זוהי נבואה על עוונות עם ישראל בזמן הגלות, למרות שקרבם הקב"ה:
"ימשיל את ענין ה' עם ישראל כמי שמצא אסופי ילדה נעזבת מאבותיה אשר השליכוה בגועל נפשה למדבר שממה, ונדיב אחד עבר שם וחמל על הילדה ושם עיניו עליה לטובה עד שגדלה, ואז נשא אותה לאשה והטיב לה בכל מיני טובות, והיא שכחה את כל תגמולוהי עליה וזנתה תחתיו להכעיסו".
— מלבי"ם - באור הענין, יחזקאל ט"ז, ב.
בדברי התוכחה מביא הנביא את עוונם של ערי סדום ושומרון כהשוואה לעוונה של ירושלים, שהגדישה סאתה יותר מהם[4].
וכחלק מבושתה של ירושלים על עוונה[5], עתיד הקב"ה לבנות את ערי סדום וערי שומרון יחד עם בנייתה מחדש של ירושלים:
"וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אֶת שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה . . וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְשֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְאַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן"
— יחזקאל פרק ט"ז, פסוקים נג-נה.
במדרש[6] נאמר כי עתיד הקב"ה לחדש עשרה דברים לעתיד לבוא, ומהם:
"הרביעית . . בונין כל ערים החרבות ואין מקום חרב לעולם. ואפילו סדום ועמורה נבנית לע"ל שנאמר "ואחותיך סדום ובנותיה תשבנה לקדמתן""
— מדרש רבה פרשת בא טו, כא.
בתורת החסידות
בביאור חילוק עונשם של הערים סדום ועמורה שנענשו בהפיכתם ובשריפתם ולא כאדמה וצבוים שרק נהפכו[7], מבאר הרבי כי חטאתם של סדום ועמורה היתה (לבד מחטאיהם שבין אדם למקום - עבודה זרה וגילוי עריות) גם בחטאים שבין אדם לחברו[8], ועל חומרתם של חטאים אלו כבר פירש רש"י בפרשת נח[9] שעונשם של בני דור המבול היה חמור מעונש דור הפלגה, להיות דור הפלגה מאוחדים ביניהם.
בתורת החסידות מבואר[10] בטעם עונשה של סדום שנאבדה ונחרבה לגמרי, כי הנהגת סדום היתה היפך השלום והאחדות - על דרך עולם התוהו, שבו "כל אחד בפני עצמו, ענפין מתפרדין". ועניין איבוד סדום ועמורה הוא על דרך השבירה של עולם התוהו - "סותר על מנת לבנות" בשביל בריאת עולם התיקון, שעניינו התכללות ואחדות[11]. כמו כן מסביר הרבי כי עניינם של הערים "אדמה" ו"צבויים" הוא עולם התיקון, שכן בהם .
ועל כן, כאשר לעתיד לבוא יקויים ייעוד זה יהיה חיבור האורות דתוהו (-סדום ועמורה) בכלים דתיקון (-אדמה וצבויים)[12]:
"יש לומר, שהתוכן הפנימי דשיבת ובנין ערים אלו הוא, שבזמן הגאולה יתגלו למטה אורות דתהו, אלא שאז יומשכו אורות אלה בכלים דתיקון דוקא (בנין, היפך השבירה) . . ושיבת כל ד' הערים יחד מורה על חיבור והתאחדות אורות דתהו וכלים דתיקון".
— ליקוטי שיחות חלק ל"ה, שיחת וירא ב' - סעיף ה'
הערות שוליים
- ↑ פרק טז.
- ↑ שם, פסוק ב.
- ↑ סדום ובנותיה, שומרון, וארצות הכנעני האמורי והחיתי.
- ↑ שם, פסוקים מו-נב.
- ↑ וזהו בעבור "לְמַעַן תִּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית בְּנַחֲמֵךְ אֹתָן" - פסוק נד.
- ↑ שמות רבה פרשת בא טו, כא.
- ↑ וירא י"ט, כ"ד-כ"ה
- ↑ וכלשון הכתוב: "כצעקתה הבאה אליי", ופירש רש"י: "על דבר ריבה אחת" שעינו אנשי סדום על שנתנה צדקה לעני.
- ↑ פרק יא, פסוק ט.
- ↑ אור התורה וירא צט, ב ואילך. וראה תורת חיים נח עז, א. וירא קח, ג. ובכ"מ. - הערה 50 בשיחה שבהערה הבאה.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ל"ה, וירא ב'.
- ↑ ליקוטי שיחות שם.