ס

האות ס
אותיות האל"ף בי"ת
א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	כ	ל
מ	נ	ס	ע	פ	צ
	ק	ר	ש	ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ   נקודות אָ אַ אֵ אֶ אְ   וׂ אֻ וּ אִ

האות ס' (סמ"ך \ סָמֵך) היא האות ה15 מאותיות לשון הקודש, שמספרה שישים.

צורתה

צריך שתהא מלמעלה גגה שוה לכתחלה, כי היא מחוברת מב' אותיות כ"ף כפופה דבוקה עם וי"ו בסופה, וצריך שתהא עגולה בג' זויותיה, וגגה למעלה יהא לכתחלה עובר חוץ לסתימה כעובי קולמוס שהוא שיעור גגו של וי"ו הדבוקה בסופה.

ענינה

האות ס' מורה על המתקת הדינים כמו שמובא בגמרא כי בפסוק סומך ה' לכל הנופלים רמז דוד אל המתקת האות נ בסמיכה. כמו כן מובא במדרש שכשרצתה האות ס' שהקב"ה יברא בה את העולם אמר הקב"ה לאות זו שתשאר במקומה כדי שתוכל לסמוך את הנופלים.

החילוק בין ס לנ

האות ס' היפוכה מהאות נ'. בעוד שנ' מורה על השתלשלות החיות למקום הקליפות (ראה ערך), הרי שהאות ס' מורה על החסדים הסתומים שאין בהם אחיזת החיצונים, כי האות ס' צורתה מורה על סיתום.

החילוק בין מ לס

ענינה בקבלה היא כנגד ספירת הבינה בשעת היחוד. כמובא בכתבי האר"י הקדוש: והנה נודע, כי אבא הוא אות יו"ד של ההוי"ה, ואם תמלאנה, יש בה ג' אותיות, שהם, יו"ד. ובתחלה תכה י' עם ו', שהם י' פעמים ו', ויעלו בגימטריא ס'. אח"כ תכה י' פעמים ד', יהיו בגימטריא מ'. והענין הוא, כי בהיות בינה מתייחדת עם אבא, אז נקראת אות ס', להורות, כי היא סתומה, כי מקבלת כל האורות, וסותמת אותם בתוכה. ולכן תמצא, כי אות ו', ראש שלה נטויה כלפי הדל"ת, לרמוז, כי אבא משפיע האורות באימא. וכאשר אין בינה מתייחדת עם אבא, להיותה רובצת על הבנים, אז נקראת אות מ', ופירוש מ', רוצה לומר, משפיע, פירוש, שמשפעת האור אל הבנים. וזהו סוד ב' אותיות ס"מ של אפרסמון, הנזכר בספר הזוהר ריש פרשת תרומה, על ענין הבינה.

כמו כן מבואר בספר הזוהר כי ישנו הבדל בין אות מ"ם סתומה לאות סמ"ך, למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, מה שאין כן במרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק ביניהם באור, הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו.

הצמצום בבחינת מרובע שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את שם הוי"ה כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת אותיות^{[דרוש מקור: של"ה בתחילתו]} (והוא שם בבחינת "עיגול"), להיות בבחינת אור גלוי (אור המתפשט) עם ד' אותיות שם הוי"ה ולכן מכונה "מרובע".

וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום באור המלבוש שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' אותיות הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.

קישורים חיצוניים

• למה נשמטה האות סמ"ך מבריאת העולם?, הערות וביאורים טורונטו 'ויתן עוז למלכו' י"א ניסן תשפ"ג עמוד 85
• אהרן לייב רסקין, האות סמ"ך, בתוך 'אותיות של אור - משמעות הלא"ף בית העברי', בהוצאת ועד שיחות באנגלית (אנגלית)